פיפ"א פרסמה בשבוע האחרון מסמך מקיף בכל הנוגע למשמעויות הקורונה לגבי שחקנים מקצוענים, אך יכולות להיות לכך השלכות לכלל השחקנים. עו"ד מורן מאירי, המשמש גם כיועצה המשפטי של מכבי תל אביב, מומחה לדיני ספורט ומרצה בין השאר במכללה למנהל בנושא דיני הספורט, נותן הבהרות משפטיות וניתוח למסמך של פיפ"א.
אין ספק שלמסמך של הארגון יהיו השלכות גדולות ביותר, גם על הכדורגל הישראלי וגם בעולם כולו, ולכן מומלץ לקרוא את הפרשנות של עו"ד מאירי. ראשית, מבהיר מאירי כי יש לבחון כל מקרה והנסיבות הספציפיות שלו: "אני חושב שזה המסמך הכי חשוב שנעשה עד עכשיו, בעניין משמעויות הקורונה, ניתן להשליך ממנו לענפי ספורט אחרים”.
עו"ד מאירי מנתח: "המסמך עוסק בשלושה נושאים עיקריים. נושא ראשון – מעמדם של הסכמים שעתידים לפקוע והסכמים חדשים שכבר נחתמו. נושא שני - הסכמים שלא ניתן לבצעם או לקיימם לאור הנסיבות. נושא שלישי - תקופת רישום שחקנים בחלון העברות. לגבי שני הנושאים הראשונים המסמך בגדר המלצה שפיפ"א מצפה מההתאחדויות ובעלי עניין שיפעלו ליישם את ההמלצות”.
בעניין תקופת רישום שחקנים בחלון העברות (בגדר חובה), עו"ד מאירי מרחיב את הניתוח – פקיעתם של הסכמים קיימים והסכמים חדשים: "כאשר הסכם עתיד לפקוע במועד המקורי של סיום העונה הנוכחית, תוקפו יוארך עד למועד החדש שיקבע לסיום העונה הנוכחית. כאשר הסכם עתיד להתחיל במועד המקורי של העונה הבאה, מועד זה ידחה למועד החדש שיקבע לתחילת העונה הבאה. ככל שתיווצר חפיפה בשני המועדים האלה של סיום ותחילת העונה החדשה תינתן העדפה להחלת ההסכם בעונה הנוכחית”.
הנושא השני שהוא החשוב והמורכב יותר - הסכמים שלא ניתן לבצעם ולקיימם לאור הנסיבות: “פיפ”א מכירה בסיטואציה הקיימת ככוח עליון ולפיכך הסכמים אינם יכולים להתבצע כפי שהצדדים סיכמו במקור. בשלב ראשון צריך לפנות לדינים הרלוונטיים במדינה על מנת שאלו יספקו מענה לסוגיות השונות”.
הדינים הרלוונטיים בישראל – חוק החוזים: (במקרה שלנו בישראל, רלוונטי סעיף 18 לחוק החוזים ותרופות - סיכול): "הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".
דיני עבודה וייתכן אף דיני חדלות פירעון: “פיפ"א ממליצה על מנת להבטיח תשלום שכר כלשהו לשחקנים ומאמנים, להגן על יציבות משפטית מבחינת תוקף החוזים ולהבטיח שמועדונים לא יגיעו לחדלות פירעון והכול תוך הכרה בהשלכות הכלכליות של התפרצות הנגיף על המועדונים. מוצע: המועדונים והעובדים ינסו להגיע להסכמה כוללת ברמת המועדון או ברמת הליגה לגבי תנאי העסקה כל עוד נמשכת השהיית הליגה. כאשר מועדונים ועובדים אינם יכולים להגיע להסכמה והחוק המקומי אינו נותן מענה לסיטואציה שנוצרה, החלטות חד צדדיות של שינוי תנאים בהסכמים יוכרו ע"י מוסדות השיפוט של פיפ"א כאשר הן נעשו בתום לב, סבירות ומידתיות.
מבחינת הפרמטרים והשיקולים, ייבדקו:
1. האם המועדון ניסה להגיע להסכמה עם עובדיו ועם השחקנים?
2. המצב הכלכלי של המועדון .
3. המידתיות של התיקון המוצע.
4. הכנסה נטו של העובד לאחר התיקון.
5. האם ההחלטה חלה על כל הקבוצה או על שחקנים ספציפיים.
לחילופין, פיפ"א מאפשרת במקרה של אי הסכמה, ההסכמים בין המועדון לעובדיו יושהו/יוקפאו לתקופת השהיית הליגה בכפוף לכך שכיסוי ביטוחי מתאים יהיה בתוקף ושיהיו הסדרים אלטרנטיביים. מתאימים לתקופה כלכלית בזמן ההשהיה (כסף ממה לחיות)”.
תקופת רישום שחקנים וחלון העברות
מוצע על ידי פיפ"א לאשר את כל הבקשות של מועד הארכת העונה הנוכחית. עקב כך, ידחו כל מועדי הרישום וההעברות בהתאם. שחקן שהחוזה שלו בוטל עקב מגפת הקורונה יהיה רשאי באופן חריג להירשם בכל התאחדות שלא במהלך תקופת הרישום.
שחרור שחקנים לנבחרות הלאומיות
”מועדונים אינם מחויבים לשחרר שחקנים לנבחרות הלאומיות", עו"ד מאירי מציין בסקירה המיוחדת שלו כי ישנן סוגיות שעדיין פתוחות ופיפ"א לא נתנה להן מענה חד משמעי:
“1. מה קורה לגבי בונוסים, כיצד הם מושפעים כתוצאה מהכוח העליון? קבוצה שהובטח לשחקנים שלה מענק השארות בליגה או מענק השתתפות באירופה או כל מענק אחר.
2. שחקן יכול להיות בסיטואציה של שני חוזים תקפים, מה קורה במצב כזה?
3. מה קורה אם יש פציעות כאשר הליגה מוארכת?
4. מה קורה לגבי חוזים של שחקנים? שחקנים בגיל 18 יכולים לחתום לחוזה לשלוש שנים, הליגה מתארכת והשחקן עובר את השלוש השנים של החוזה, מה קורה במצב כזה?"
בנוסף, עו"ד מאירי מוסיף ומציין לגבי המקרים האלו כי: "אין ספק שהעובדה שפיפ"א הכירה בנגיף הקורונה ככוח עליון, והנזקים הרבים שנגרמו, תאפשר גמישות רבה למועדונים בנושאים אלו”.