שוב זה מגיע. אחד מהמשחקים הגדולים של העונה יתקיים הערב (שני) ב-21:00 באצטדיון סמי עופר בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, משחק שיכול להשפיע על עונה שלמה. האלופה, אחרי פתיחת עונה לא טובה, תנסה להתאושש על חשבונה של סגניתה אותה יוביל הפעם ברק בכר, שרוצה לקחת ממנה את הצלחת בדיוק כפי שעשה בהפועל באר שבע.
רגע לפני המפגש הראשון של העונה בין שתי האימפריות של הכדורגל הישראלי והשתיים שטוענות לכתר גם העונה - ניתוח מיוחד להרכבים על המגרש, השוואה בין השחקנים המובילים, המאמנים והמצב בכל אחת מהקבוצות.
עמדת השוער: טננבאום שולט
השוער של מכבי תל אביב, דניאל טננבאום, אומנם ספג יותר שערים מפתיחת העונה שעברה והוא לא מציג את אותה העליונות שהייתה לו ולהגנה שלו, אבל זה בין היתר בגלל שהיריבות שלו מצליחות להגיע ליותר מצבים.
ועדיין, אין ספק שלמכבי ת"א יש יתרון בעמדה הזו, במיוחד אם עומרי גלזר יפתח בשער שממול. מי שהיה ההבטחה הגדולה של מכבי חיפה לא עמד בציפיות, עזב, חזר וכעת מגיע למשחק הזה כשוער שני עם ביטחון עצמי בהתאם. גם אם ג'וש כהן יעמוד בסופו של דבר בין הקורות בחיפה, מדובר בשוער שחווה ירידה מסוימת ביכולת שלו מפתיחת העונה, כך שהיתרון בעמדה הזו הוא של האלופה.
בשורה התחתונה, טננבאום טוב יותר מהשוערים בצד השני למרות הספיגות.
חוליית ההגנה: חיפה התחזקה, ת”א נחלשה
מקבוצה שבעונה שעברה ספגה רק עשרה שערים ב-36 משחקי ליגה, שמרה על שער נקי 29 פעמים והפסידה רק פעם אחת - העונה, מכבי תל אביב ספגה כבר ארבעה שערים בשלושה משחקי ליגה, רשמה הפסד ועדיין לא ניצחה. גם בעונה שעברה היכולת של הצהובים לא הייתה גבוהה בפתיחת העונה אבל בהמשך ולדימיר איביץ' הצליח לייצב את השורות ולזכות באחת מהאליפויות הדומיננטיות ביותר אי פעם, כשמשחק ההגנה היה יוצא דופן.
בחלק הזה, נדמה שמכבי תל אביב נחלשה. הצהובים שחררו את אנדרה ז'ראלדש וז'איר אמאדור שהיו עוגנים משמעותיים מאוד, ובעקבות החיסרון של הבלם המרכזי שהיה אחד מהשחקנים המובילים ביותר ויש שיאמרו החשוב ביותר בחוליית ההגנה, אנריק סבוריט הוסט לא פעם לעמדת הבלם מעמדת המגן השמאלי ונדמה שהוא לא מסתדר.
במכבי תל אביב לא רק שחררו אלא גם הביאו את בן ביטון ולואיס הרננדס. המגן הימני ומאור קנדיל הם שחקנים מוכחים בליגת העל אבל עדיין לא ברמה של ז'ראלדש. ויש גם סיבה שהם שוחררו למכבי תל אביב. הרננדס נראה כמו בלם איכותי, אבל הוא עוד יצטרך להתאקלם.
מנגד, במכבי חיפה חיזקו את ההגנה בדיוק במקומות החסרים, עם החתמתו של בוגדן פלאניץ' במקומו של טרנט סיינסבורי שעזב והבאתו טאלב טוואטחה שחזר לעמדת המגן השמאלי. ביחד, השניים אמורים לשדרג את החוליה האחורית של ברק בכר, אבל מהמעט שראינו ממכבי חיפה נדמה שהבלם החדש צריך עוד זמן כדי להתחבר ולשתף פעולה בצורה מיטבית עם שאר שחקני ההגנה, מה גם שטוואטחה עדיין לא שיחק כך שלא ברור באיזה כושר הוא הגיע.
מכבי תל אביב נחלשה ביחס לעונה שעברה, מכבי חיפה התחזקה - אבל נדמה ששתי ההגנות יעמדו פה למבחן משמעותי ראשון ורק לאחריו נדע למי יש את ההגנה העדיפה יותר.
הקישור: הדומיננטיות עוברת לחיפה
מה שהיה חסר בעונה שעברה למכבי חיפה זה גיוון בקישור וספסל עמוק יותר, ונדמה שהעונה ברק בכר שם על זה את הדגש, גם עם חזרתו של מוחמד אבו פאני וגם עם הבאתו של חוסה רודריגס, שניים שיכולים לשמש כתחליפים לנטע לביא ואף לשחק כקשרים לצידו, למרות שזה מעמיד בסימן שאלה את מקומם של יובל אשכנזי ודולב חזיזה שהיו שחקנים מרכזיים ובולטים מאוד בהרכב בעונה שעברה. בכל אופן, האיכות אצל מכבי חיפה היא בעיקר בקישור ההתקפי, עם חזיזה, יאניק וילדסחוט ומעל כולם צ'ירון שרי.
בניגוד לקישור של הירוקים, במכבי תל אביב האיכות הייתה בעיקר בחלק ההגנתי של הקישור עם דור פרץ, אייל גולסה ושחקן העונה שעברה דן גלזר ששיחקו ביחד באמצע. הם סיפקו למכבי תל אביב דומיננטיות הגנתית וחופש פעולה התקפי. בחסרונם של עומר אצילי ודור מיכה שעזבו כשחקנים בולטים ומובילים, שחקני הקישור המרכזי עושים יותר פעולות התקפיות שמסיחות את דעתם מהפעולות ההגנתיות - מה גם שהשלישייה הזו עדיין לא חזרה לשחק ביחד העונה, פרט למחצית אחת טובה בליגה האירופית, כך שנדמה כי הדומיננטיות שהציגה נעלמה.
מעבר לכך, לצהובים חסרה יכולת טובה באגפים, כאשר אילון אלמוג מקבל את ההזדמנויות שלו ומוכיח שטמון בו פוטנציאל גדול, אם כי הוא עדיין לא מספיק תכליתי. כמו כן, גם הפעם הרבה יוטל על הכתפיים של יונתן כהן, שכבש צמד מול הירוקים בעונה שעברה וחזר לכבוש לאחרונה גם באירופה, אבל הוא יצטרך לנער את החלודה אחרי שלא קיבל את הקרדיט בפתיחת העונה. בכל אופן עזיבתו של אצילי פינתה לו את התפקיד האהוב עליו באגף ימין כך שחובת ההוכחה היא עליו.
יחד עם זאת, צירופו של דן ביטון הוסיפה למכבי תל אביב הרבה גיוון, תנועה לעומק ובעיקר דינמיות שהייתה חסרה לה בקישור ההתקפי, אם כי בהשוואה לצ'ירון שרי שמשחק באותה העמדה בדיוק בצד השני, נדמה כי גם פה לחיפה יש שחקן איכותי יותר.
לפיכך, במרכז השדה הפער הגדול שהיה כבר לא קיים כל עוד הצהובים משחקים בלי השלישייה המרכזית שלהם. מכבי חיפה משנה שם את מאזן הכוחות וזוכה לעדיפות מסוימת בחוליית הקישור, הרבה בזכות אבו פאני. אם זה אכן יבוא לידי ביטוי גם במשחק הקרוב, אין ספק שזה יעזור לה להכריע את ההתמודדות הזו לטובתה.
ההתקפה: אלה שיכריעו
שחקני ההתקפה של מכבי חיפה היו היחידים שהצליחו להבקיע שלושה שערים לרשת של מכבי תל אביב בעונה שעברה, וזה היה ב-4:3 באצטדיון סמי עופר, באחד המשחקים הגדולים שנראו בשנים האחרונות במאבקים בין הקבוצות. מצד שני, שחקני ההתקפה של מכבי תל אביב ידעו להכריע את המשחקים מול היריבה הזו פעם אחר פעם.
בכל אופן, אין ויכוח על כך שניקיטה רוקאביצה הוא החלוץ הטוב בארץ. לעומת זאת, מכבי תל אביב צריכה חלוץ דומיננטי בדיוק כמוהו, משהו שהיא טרם מצאה והשאלה היא האם הזר החדש אלכסנדר פשיץ' יוכל למלא את התפקיד הזה ולעמוד בציפיות הללו. במכבי תל אביב הוא יצטרך להוכיח את עצמו כבר מהרגע הראשון ובמיוחד במשחקים מהסוג הזה. כרגע, נדמה שאיתי שכטר הוא היחיד שמספק את הסחורה בחוד, אבל עדיין בקבוצה כזאת מצפים ליותר.
אין ספק, מכבי חיפה ביתרון ברור בהתקפה.
המאמנים
אחד מהאחראים לדומיננטיות של מכבי תל אביב בליגה בעונה שעברה היה המאמן ולדימיר איביץ', שהחליט לעזוב בסיומה. בעוד שהציפיות מברק בכר הן בעקבות הישגי העבר שלו, הציפיות מגאורגיוס דוניס נובעות מההשוואה למה שעשה איביץ' בליגה, וזה בעיקר עושה עוול למאמן החדש שמנסה להביא סגנון אחר לקבוצה שלו.
מעבר לכך, גאורגיוס דוניס צריך להתמודד עם העומס של אירופה, שם הוא עשה פלאים בניגוד לקודמו כשהביא את הקבוצה לשלב הבתים בליגה האירופית. בליגה, זו תהיה הופעה ראשונה שלו במפגשים בין הקבוצות. בניגוד אליו, לברק בכר היה מספיק זמן להכין את הקבוצה שלו בשקט ובסבלנות למשחק הזה בחודש האחרון, והוא כמובן גם מכיר את היריבה לעומק, אם כי ייתכן וזה גם משפיע לרעה הרי שחיפה תגיע ללא כושר משחק.
כך או כך, מבחינת מכבי חיפה זה יכול להיות המשחק שיוכיח את העליונות של בכר. ניצחון יעזור לו לפתוח מרווח ביטחון של שבע נקודות מהאלופה כבר בשלב מוקדם מאוד של העונה. בכר יודע שכל דבר מלבד זכייה באליפות לא ייחשב לו כהצלחה והדרך לשם עוברת במשחקים נגד מכבי תל אביב. אומנם אסור לזלזל באלופה, אבל על הנייר - נדמה שאנחנו בדרך למהפך ביחסי הכוחות.