אין הרבה מה לומר על מכבי תל אביב של הערב (חמישי). לא היה כדורגל גדול מול פיוניק יריבאן בסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית, למעשה צפינו במשחק בינוני ומטה באצטדיון בנתניה. הרבה חוסר סדר, חוסר הבנה וחוסר תיאום, בעיקר במחצית הראשונה.

את מכבי ת”א הייתי מחלק לשניים. בתוך מכבי כקבוצה יש עוד קבוצה שיכולה להפוך את לקבוצה יותר טובה: דור מיכה, עומר אצילי, אלירן עטר ואיתי שכטר, שאליהם הייתי מצרף גם את אלי דסה, שתוקף מצד ימין כי הצד השמאלי של מכבי לא קיים. האופציות של מכבי עם וידאר קיארטנסון וארון שוינפלד כמספרי 9 דומיננטיים הופכים את המשחק של מכבי ת”א למשחק של הגבהות בעיקר, עושה נזק.

אלירן עטר חוגג (איציק בלניצקי)אלירן עטר חוגג (איציק בלניצקי)

הרביעייה הזאת יכולה לייצר טיקי-טאקה כמו שהאוהדים של מכבי אוהבים לראות. הם יכולים לייצר הרבה מצבים של אחד על אחד, הרבה פעולות שיכולות להכניע יריבות כמו שראינו היום. ככל שהרביעייה הזאת תשחק יותר, מכבי ת”א תהיה הרבה יותר טובה מכפי שנראתה עד היום. התפקוד של שכטר, כחלוץ חוד שיודע לשחק יותר על הארץ מאשר בגובה, בניגוד לשוינפלד, ומאפשר את חילופי המקומות בין מיכה, אצילי ועטר, הוא מבורך וצריך כמה שיותר להשתמש ברביעייה הזאת שעושה רק טוב למכבי ת”א ולכל אחד מהם באופן אישי.

מאידך, בכל מה שקשור לחלק האחורי של מכבי ת”א, מהקישור האחורי ומטה – מכבי ת”א ממש לא נראית טוב. המרחקים גדולים מדי בין שחקן לשחקן, אין תיאום בסגירות, אין צפיפות, אין חילוצי כדור. היציאה להתקפה חייבת להיות הרבה יותר מסודרת, וצריכה לקרות משני הצדדים ולא רק מצד ימין כדי שמשחק ההתקפה של מכבי ת”א יהיה מאוזן.

אלי דסה מנסה לעבור את סרוב גריגוריאן (איציק בלניצקי)אלי דסה מנסה לעבור את סרוב גריגוריאן (איציק בלניצקי)

אבל, בשורה התחתונה ביחס לנקודת הזמן הזאת, כשמכבי ת”א נותרה הישראלית היחידה באירופה, היא השיגה את המשימה. יש לה עוד מספיק לתקן, מספיק זמן להתחבר וסגל מספיק ארוך כדי שהדברים הללו יוסיפו להישגים שלה. אוסיף ואתן מילה טובה לקהל של מכבי ת”א שסיפק תצוגת עידוד פנטסטית ונתן המון דחיפה למרות שהיה לו קשה לראות את הקבוצה מתקשה במחצית הראשונה מול קבוצה חלשה כל כך. בסופו של דבר, הקהל של מכבי מחובר לשחקנים ואין כמו הקהל הזה.

בלי כל קשר, הפועל באר שבע סוף סוף מתחילה להרגיש את הקרקע אחרי ההדחה מול אפואל ניקוסיה. הייתה תחושה שהם עפו גבוה מדי והיו צריכים להישאר עם הרגליים על הקרקע. אין מה לעשות, ברצף הצלחות כל כך גדול ברצף זמן כל כך קצר כמו שלוש שנים, לא משנה כמה תנסה קשה לשמור את השחקנים על הקרקע. לב”ש יש עונה שלמה שלמה עד שתחזור למפעלים האירופיים כדי לעבוד על בנייה מחדש של הרצונות, השאיפות ועל החיבור המנטלי והמקצועי של הקבוצה כדי להחזיר את הקבוצה לאותו מומנטום בו היא הייתה ולמקומות הגבוהים ביותר, בארץ ובאירופה. בעיקר בצד המנטלי, כי בצד המקצועי, הפיזי והאישי יש להם סגל וצוות מדהים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשתתף בצערה של משפחת לוי ולהגיד מילה על  איש יקר שעשה המון עבור הכדורגל הישראלי כיו”ר ההתאחדות. הוא הכניס נורמות חדשות עם המון תעוזה, המון חזון ומעוף. אין הרבה אנשים בכדורגל הישראלי כמו גברי לוי ז”ל וחבל שכך. יהי זכרו ברוך.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה