לאן נעלמה הדרך?

ב-13 באפריל 2012 מונה ג’ורדי קרויף למנהל המקצועי של מכבי תל אביב. כמעט חמש שנים עברו מאז, ליתר דיוק, 1689 ימים. הקבוצה שינתה את התנהלותה מקצה לקצה. מאחת הקבוצות המבולגנות במדינה, שכל מילה מחדר ההלבשה שלה יוצאת לתקשורת, לכזאת שמתסכלת אפילו את הכתבים המיומנים והממולחים ביותר.

שלוש אליפויות, מתוכן עונה אחת של זכייה בטרבל היסטורי, העפלה לשלב הבתים בליגת האלופות, ובעיקר הרבה מאוד קלאסה של מועדון אירופאי לכל דבר. ארבע שנים וחצי בהן אמנם הוחלפו שישה מאמנים (כולל אחד שהגיע לקדנציה נוספת), אבל אף אחת מההחלפות לא הגיעה כתוצאה מפיטורין או התפטרות על רקע מקצועי.

אוסקר גארסיה. קדנציה כפולה במכבי ת"א (רויטרס)

היום, אחרי 1689 ימים, צץ לו סדק ראשון בחומה הבצורה ששמה ג’ורדי קרויף. הפער מהפועל באר שבע בפסגת ליגת העל עלה לשמונה נקודות, והדיווחים על מעמדו המתערער של שוטא ארבלדזה לא איחרו להגיע. אבל האם להולנדי, שהשרה שקט וביטחון לכל אורך התקופה שלו במועדון, לא “קפץ הפיוז” מעט מהר מדי?

לפני שנה, אחרי 11 מחזורים עמדה מכבי ת”א על מאזן של 24 נקודות, אחת יותר מהיריבה מבירת הנגב. היום לצהובים 20 נקודות, ולאדומים 28. אם לוקחים בחשבון את הניצחון של האלופה על החבורה של ארבלדזה במחזור השמיני, כשבעונה שעברה התוצאה בין השתיים בסיבוב הראשון הייתה הפוכה, מבינים שהמאזן, למעט המשחק המדובר, כמעט זהה. זו לא מכבי ת”א שנראית כל כך רע, כמו שהפועל ב”ש נראית כל כך טוב.

שוטא ארבלדזה. האם אין לו את הכלים? (רדאד ג'בארה)

אז נכון, חודש דצמבר עדיין לא הגיע והפער המבהיל עומד כבר על שמונה נקודות. אבל האם זו סיבה לאיבוד עשתונות כמו שנראה מצדו של ההולנדי? האם לארבלדזה, שמבוקש במועדונים שונים ברחבי אירופה ולא בכדי, אין עוד את הכלים להצעיד את הקבוצה לתקופה טובה יותר? האם מספר שינויים בחודש ינואר לא יכולים לשנות את גורל העונה כולה? אחרי ארבע שנים וחצי של שקט תעשייתי, בגלל הפסד אחד, מביך ככל שיהיה לבני יהודה, צריך המנהל המקצועי להפוך את עורו? לאן נעלמה הדרך?

הכתוב הינו טור דעה.