מעתה הפועל באר שבע תלויה רק בעצמה, ההכרעה נשארה ברגליים שלה באופן מעורר כבוד. גם הפעם, במשחק העונה, היא לא עשתה במכנסיים, התייצבה כיריבה שווה מול מכבי והתנהלה כמו קבוצה שבטוחה בעצמה ובדרך שלה. אם לא יקרה משהו חריג, בסיום העונה נבין שהערב באר שבע זכתה באליפות.
ההבדל היחיד בין באר שבע למכבי ת"א, זה התלות בערן זהבי. בהפועל ב"ש אין תלות באף שחקן, אלא במשחק הקבוצתי. לאורך זמן, המשחק הקבוצתי ינצח את השחקן הבודד וגם לערן זהבי נגמרת התחמושת לפעמים. הוא צריך עזרה מהחברים והוא לא קיבל אותה.
כמעט לאורך כל השנה, והיום באופן בולט, למכבי ת"א אין משחק התקפה. אין משהו מפתיע בסגנון המשחק כך שבתור שחקן יריב אתה לא יודע מאיפה תבוא הצרה הבאה. בבאר שבע עלו על הפורמט והרחיקו את זהבי מהמקומות המסוכנים על-ידי חילופי שמירה. פרט לזהבי, קשה למצוא שחקנים שכובשים שערים עבור מכבי ת"א.
 |
| ערן זהבי. גם לו נגמרת התחמושת לפעמים (רדאד ג´בארה) |
|
| |
שני המאמנים פתחו את המשחק בצורה נכונה מאוד לנקודת הזמן של הקבוצה, של השחקנים שלהם ושל המשחק הזה. אך ככל שעברו הדקות, בוס שגה כשלא בחר לשחק עם שני חלוצי מטרה כפי שעשה בדקות הסיום, זאת כדי לאפשר לזהבי יותר חופש פעולה ביניהם. אם הוא היה משחק כך מפתיחת החצי השני, דברים היו משתנים. מכבי ת"א לא ויתרה על הנעת הכדור גם בדקה ה-80 וגם בדקה ה-95, היא לא ויתרה על היופי במשחק והפעם זה היה בעוכריה.
הפחד הכי גדול של באר שבע היה מהמשחק הזה. לא מתוך חשש להפסיד את האליפות, אלא מתוך חשש להפסיד את אהדת הקהל. הפחד מכך שבאר שבע תגיע למשחק העונה ותיפול ברגע האמת או תאבד עשתונות. זה לא קרה, ואני חושב שבינה לבין עצמה באר שבע נתנה את החותמת הסופית שהיא מסוגלת לזכות באליפות.
 |
| פיטר בוס וברק בכר. פתחו בצורה נכונה (רדאד ג´בארה) |
|
| |
אי אפשר להכריז "כישלון" על קבוצה שזכתה שלוש פעמים רצופות באליפות ועדיין בעלת סיכוי לזכות העונה בדאבל. אבל אם בגביע זה עדיין ברגליים שלה, בליגה זה כבר לא. בסופו של דבר, במכבי ת"א יש את עייפות החומר. אותם שחקנים שהביאו שלוש אליפויות על אותו הסיסטם, צריכים להבין שמשהו השתנה. רק זהבי כשיטת משחק - לא יעבוד יותר.
לסיכום, באר שבע הרוויחה את המקום שבו היא נמצאת בזכות, בצדק ואני חושב שגם הקהל שלה נתן תצוגה נהדרת.