רציתי לכתוב על ה-1:1 בין עירוני קריית שמונה לבית"ר ירושלים ועל כושר הכיבוש הנהדר של חנן ממן, רציתי לבקר את הבקשה ההזויה של הפועל תל אביב שלא לשחק בשבת, רציתי לפרגן לרן בן שמעון על "הנקמה הספורטיבית" ביוסי בניון עם ה-0:1 של מכבי פתח תקווה על מכבי חיפה ובעיקר, רציתי לכתוב על משחק הכדורגל בין הפועל למכבי ת"א.
אבל אף אחד מהדברים הללו לא מעניינים ולא מגרדים את רמת החשיבות של אירועי האלימות הדוחים מהדרבי התל אביבי. עכשיו כולם יגנו ויתקיפו, שרי כנסת שמעולם לא צפו במשחק כדורגל ירכבו על ההד התקשורתי ויציעו עונשים כאלה ואחרים, בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל יחליט מה שיחליט, הקבוצות יערערו, האוהדים ישכחו ונמשיך הלאה עוד חודש לעבר עונת כדורגל נוספת, שאולי תעבור בשלום ואולי לא.
|
אוהד עצור. עובדים על עצמנו בעיניים (רדאד ג´בארה) |
|
|
עם כל הכבוד למנהלת הליגה וניסיונותיה הכנים להחזיר את המשחק לאוהדים, מדובר בקש ששבר את גב הגמל. מצד אחד, הכותרת הראשונה שעולה בראש היא "אירוע מכוער ומפתיע", אך רגע - בואו נחשוב כמה הוא מפתיע באמת. מספיק עם העבודה הזו בעיניים, משחקי כדורגל בארץ הם כבר מזמן לא אירועים המיועדים לכל המשפחה, הכדורגל שלנו הוא בבואתה של חברה אלימה, בלתי מרוסנת וחסרת גבולות.
כשנותנים לגיטימציה לגזענות "שקטה" מתחת לפני השטח מטעם אוהדי בית"ר ירושלים שעדיין לא מוכנים לקבל שחקנים ערבים (ושאף אחד לא יספר לי סיפורים על חוסר התאמה), כשאוהדי בני סכנין מתגרים ועורכים טקס הוקרה למרגל פלסטיני, כשהורים של שחקני נוער וילדים שוברים שיניים להורים יריבים מול עיני הילדים חדשות לבקרים, כשמאמן בליגת העל נשמע מקלל קללות שלא מביישות את הערס הכי כבד שיצא לי להכיר, כשדחיפות, גידופים, חילופי מהלומות ומעצרים מלווים "משחק רגוע ושקט" - מה הפלא שהגענו לאן שהגענו?
|
בן חיים מתעמת עם שי אבוטבול (יניב גונן) |
|
|
אז אפשר לגנות את האירועים ולבלבל את השכל עד מחרתיים, אך כל עוד השחקנים עצמם מתנהגים כמו חיות, כלום לא ישתנה. אפשר לפתוח ועדות חקירה, אך כל עוד מערכי האבטחה יישארו מביכים בעינם, כלום לא ישתנה. כולם רוצים ביקורת על איגוד השופטים ועל רועי ריינשרייבר, רוצים לגנות את שחקני הפועל, לומר על זהבי ש-"יצא גבר" ועל אירוע שלא נשכח לעולם - אך בואו נעצור רגע וניזכר.
"אירועי המושבה", מוכר לכם? "אירועי וינטר" מוכר לכם? אה, כן, ותתחילו לשנן את "אירועי בלומפילד", שם חדש. עד שלא נסתכל לעצמנו בעיניים, נפסיק לטייח ונתייחס במלוא החומרה לכל קמצוץ של אלימות, החל משחקן שדוחף שחקן אחר אחרי עבירה ועד לאוהד שזורק כוס שתייה לדשא ומאחל סרטן לשחקן יריב - נמשיך לשנן שמות של אירועים, במקום תוצאות של משחקים.
הכתוב הינו טור דעה