מכבי תל אביב פתחה את העונה עם ניצחון אחרי שעשתה את העבודה מול מכבי פתח תקווה כמו שצריך. מבחינת הכדורגל היא לא הרשימה, אבל היא השיגה את התוצאה וזה חשוב. מה שהיה בולט לעין, היו הפערים הרבים במהלך המשחק בין הנחישות ההתקפית לבין הרפיון בהגנה הצהובה.
למרות השער של ראדה פריצה, שניצל את הכוח שלו והעוצמות שלו מול יציאה חלשה של איתמר ניצן, נראה שפאקו אייסטראן לא מאמין בגולרים, אלא בגולים. הוא מאמין במשחק קבוצתי ולפיכך הוא פתח ללא חלוץ, עם ערן זהבי כמספר תשע. כמו שזה נראה עכשיו זה מה שמתאים למכבי תל אביב של העונה, כי החלוצים המרכזיים שלה, לפחות לפי דעתי, לא יכולים להוות אופציה התקפית עבורה.
ההחלטה להושיב את עדן בן בסט מקצועית. פאקו נמצא איתו כל השבוע באימונים וזה אומר כמה הוא מחזיק ממנו. נראה שלא מעניין את המאמן לשחק עם חלוץ מרכזי. הוא רוצה משחק מהיר שמגיע מהאגפים, עם שלושה קשרים אחוריים שמצופפים כדי שיחלצו כדורים ויוציאו אותם קדימה כמו שזה נראה (לפחות מול מכבי פתח תקווה החלשה).
ההחלטה לפתוח עם גאל מרגוליס זו החלטה שהתקבלה באימונים. המאמן ראה את היכולות של השחקנים במהלך השבוע והחליט את מה שהחליט. פאקו ניסה לפרק את ההגנה של המלאבסים בזכות המהירות של הקיצוני הצעיר ושל טל בן חיים. אגב בן חיים, למה הוא לא רוצה להתקדם? הוא צריך להוסיף מספרים למשחק שלו. אין לו את זה שנה אחרי שנה אחרי שנה. הוא לא רוצה ללכת קדימה תרתי משמע.
 |
| זהבי. מתאים לפאקו (יניב גונן) |
|
| |
ערן זהבי לא היה במשחק יותר מדי גדול, אך סיים עם שער ובישול. הוא שחקן של מספרים ובכדוגל המודרני זה מה שקובע - מה אתה מייצר עבור הקבוצה יחסית לדקות משחק. המספרים שהוא מייצר הם מעל ומעבר. הוא מייצר לעצמו כל הזמן רעב. הוא לא מסתפק במה שהיה, אלא במה שיהיה. זו תכונה של שחקן גדול.
היכולת של מכבי פתח תקווה לא מספיקה, לפחות נכון לעכשיו. הכל שקוף. לשמחתו של רן בן שמעון ולשמחתם של האוהדים, יש עוד זמן כדי להשתפר. אבל בפתח תקווה צריכים לזכור: הליגה שלהם היא לא מכבי תל אביב, אלא קבוצות אחרות.
לסיכום, הבעיה של מכבי לא תהיה קבוצות הליגה, אלא מכבי עצמה. עד כמה הסגל יהיה מלוכד ורוצה בהצלחת הקבוצה. אם זה ייראה כמו שזה נראה בשנתיים האחרונות, זה יסתיים באליפות, אם לא, האשמים הבלעדים יהיו הצהובים עצמם.