וינסנט מי? חואן פאבלו השכיח לגמרי את אניימה

"מכבי תל אביב חייבת להשאיר את וינסנט אניימה", צעקו הפרשנים השונים בסוף העונה שעברה. "בלעדיו תהיה להם בעיה גדולה מאוד במיוחד בזירה האירופית", הם הפצירו. "לאבד את וינסנט זה כמו לאבד חצי קבוצה", חזרו על הקלישאות המאוסות שמלוות טורי דעה על שוערים. 

המשחק ישודר בערוץ 54 של צ'רלטון בזכות פעילותו של שר התקשורת, גלעד ארדן, שפתח את הערוץ בתשלום במיוחד למשחקים של מכבי ת"א ומכבי חיפה באירופה

אבל ג'ורדי קרויף, כמו שהצהיר לא פעם, הולך בדרכו שלו. הוא קורא מה שכותבים עליו, הוא גם טוען כי הוא מעריך כדורגלני עבר שמבקרים את הקבוצה, מקשיב לביקורת ולפעמים גם מסכים. אבל כשזה מגיע לבחירת השחקנים, המנהל הספורטיבי לא נותן לשום רחש להשפיע עליו. אולי זה גם הסוד האמיתי מאחורי ההצלחה שלו ושל הקבוצה מקריית שלום. 

בתשעה ביולי בישרו הכותרות השונות בכלי התקשורת כי אניימה לא יחזור למכבי ת"א. 24 שעות לאחר מכן, לפאולו סוזה כבר היה שוער חדש. חואן פאבלו, שוערה של ספורטינג חיחון הספרדית, הגיע בגיל 35 לתחנה הראשונה שלו מחוץ לספרד. 

12 משחקים אחרי היום בו נחת בקריית שלום ולא תשמעו אף אחד ביציע או לא תקראו בשום טור מישהו שמזכיר את השוער שהוא החליף.

"לדעתי, הוא לא פחות טוב מאניימה ואפילו טוב יותר. אני מאמין בו ב-100%", הצהיר הבלם, קרלוס גארסיה, בפתיחת העונה ועד כה חברו הספרדי לא איכזב ועמד בציפיות הגבוהות שהציב לו. 

מצד שני, יגידו אותם פרשנים, בכמה סכנות כבר עמד חואן פאבלו העונה? האמת, הסכנות לא היו רבות. אבל כשכבר היו, הוא היה במקום. מספיק לראות את השער השני של מכבי ב-0:3 הגדול על מכבי חיפה בקריית אליעזר כדי להבין כמה איכותי השוער שהביא ג'ורדי בקיץ. בעצירה פשוטה, שכל שוער אחד היה הודף לקרן, בתוספת השתחררות יפה של עומרי בן הרוש ומבצע ענק של ערן זהבי, יצאו הצהובים למתפרצת שגמרה את המשחק. ועכשיו נריץ להתחלה ונבין מאיפה כל המהלך הזה החל. 

"חואן לא שותק לרגע. ואני אומר את זה כדבר טוב", מספר שחקן במכבי. "הוא מדבר איתנו כל המשחק, אנחנו תמיד שומעים אותו באוזן, הוא לא מפסיק לכוון אותנו גם כשאנחנו יוצאים קדימה וגם כשקבוצות תוקפות אותנו. הוא חי את המשחק, הוא רואה כל מה שקורה בכל רגע. בקטע הזה אין שום הבדל מאניימה, הוא אפילו מעורב יותר", מוסיף אותו שחקן.

קרלוס חוגג על הגב של אניימה. "חואן פאבלו יותר טוב" (יניב גונן)

"ההשוואה לאניימה היא לא הוגנת", ניתח בעבר בראיון ל-ONE שוער העבר של הצהובים, לירן שטראובר. "כמו שלאניימה היו את הדברים הטובים שלו והפחות טובים שלו, גם לחואן יש. זה שני סגנונות שונים של שוערים. פה הכלי החזק של אניימה היה משחק הרגל והאחד על אחד, ויותר על קו השער, אצל חואן משחק הרגל שלו פחות טוב משל אניימה כי ברמה הזאת של משחק הרגל וינסנט הוא אחד הטובים בעולם".

"משחק הרגל של חואן פאבלו טוב אבל היתרונות שלו הם מחוץ לקו השער. אניימה היה יותר טוב על קו השער. היה טוב באחד על אחד ושניהם טובים בנושא הזה. מה שמבדיל ביניהם זה מבנה אחר, אתלטיות אחרת. אניימה רק עכשיו מתחיל את הקריירה האירופית שלו ופה לחואן יש ניסיון עליו", הוסיף שטראובר.

וינסנט אניימה במדי ליל. לקולינאס יתרון אירופי ברור

ואכן, לספרדי ניסיון ברמות הגבוהות ביותר, אבל נראה ששום דבר לא הכין אותו לחוויה בת"א. כששואלים את השחקנים הזרים של הצהובים מה מרגש אותם יותר מכל וגרם להם להתחבר למועדון כל-כך מהר, התשובה שלהם היא מיידית - בלומפילד.

קאמפ נואו? גם ביפו מתרגשים
האווירה באצטדיון היפואי והתמיכה שהקבוצה מקבלת במספרים כה גדולים, גם במשחקי החוץ, עושה את ההבדל עבור אותם השחקנים. חואן פאבלו, שכבר שיחק בקאמפ נואו ובסנטיאגו ברנבאו, עושה רושם מתרגש כל פעם מחדש כאשר הוא מגיע למגרש חדש בישראל או באירופה והוא דואג להעלות פעם אחר פעם תמונות של היציעים והקהל בסיומם של המשחקים השונים.

קולינאס על רקע האוהדים הצהובים (משה חרמון)

במכבי ת"א מעידים כי בניגוד למאנה שהשתלבותו איטית מאוד, חברו השוער התאקלם מצוין והשתלב מהר מאוד בתמהיל החברתי של הצהובים. החיבור המיידי עם קרלוס גארסיה, איתן טיבי ושרן ייני גם הוביל לכך שלא רק שחוליית ההגנה של מכבי לא נחלשה, להפך, היא התחזקה.

ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שחואן פאבלו טוב כי החברים שלו עוזרים לו להיות טוב. ואף אחד במכבי לא סותר את הטענה הזאת. "זה חשוב מאוד שיש מאחורינו הגנת ברזל, אבל משחק ההגנה הוא לא רק של ההגנה. צריך לפרגן להם כי הם עושים עבודה מצויינת, אבל כולנו עובדים קשה כדי שזה ייראה ככה", אמר הקשר, ערן זהבי, לאחר הניצחון על רמה"ש. ואת הטענה הזאת חיזק גם קרלוס במסיבת העיתונאים שערכה מכבי לפני היציאה לפרנקפורט: "החלוצים והקשרים שלנו עובדים מאוד קשה. העבודה שלנו בהגנה היא בשביל שחקני ההתקפה שרצים המון ונלחמים על כל כדור במרכז המגרש".

אז מה יש כאן? שוער ברמה גבוהה או קבוצה שמשחקת הגנה בצורה הכי טובה שיש? אם שואלים את שחקני מכבי, אז יש כאן את שניהם וגם שורה אובארוב, בצורה האופיינית שלו, מסכים: "יש הרבה מה ללמוד מחואן".

אובארוב עם קולינאס. שורה מאשר (משה חרמון)

"היתרון של חואן, אם צריך לעשות השוואה לאניימה, זה כדורי הגובה. הוא שולט ברחבה, חי יותר את המשחק מווינסנט, טוב באחד על אחד ולמרות הגודל שלו, כי יש לפעמים נטייה לשערים גדולים להיות איטיים יותר, הוא מגיב במהירות לכל דבר. אמרו שמשחק הרגל שלו פחות טוב, אבל תסתכלו איך הוא מוציא התקפות עם הידיים והאמת, שגם במשחקים האחרונים כל הבעיטות והמסירות שלו עם הרגל היו מדוייקות", מוסיף שחקן אחר במכבי.

ועם כל המחמאות האלה, הדבר שחוזר על עצמו יותר מכל כששואלים במכבי על השוער הספרדי, הן המחמאות על האישיות והאופי שלו שמסבירות איך בגיל 35, לראשונה מחוץ למולדתו, הצליח להשתלב כל כך טוב. אולם למען האמת, את התשובה לכך לא צריך לקבל מאנשים במכבי, מספיק לחזור לסיומו של המשחק מול עירוני קריית שמונה לפני כחודש.

האלופה סיימה עם עוד שלישייה וחואן פאבלו קולינאס שוב לא ספג. בחוץ, ממתין ליד יציאת השחקנים, נער בן 15 עם כפפות שוער. ערן זהבי, ברק יצחקי, דור מיכה, גל אלברמן וראדה פריצה עברו על פניו אחד אחרי השני, אבל הוא לא התרגש יותר מדי והמשיך לחכות.

קולינאס. גם מחוץ למגרש יש לו אישיות גדולה (משה חרמון)

לבסוף, אחרי המתנה ארוכה מאוד של שעה וחצי לפחות, השוער הספרדי יצא עם בני משפחתו והחל לעשות את דרכו לרכבו. הנער עצר אותו, ביקש חתימה, תמונה וסיפר לו שהוא משחק היום כשוער אבל יש לו בעיה, הוא לא גבוה מספיק, "מה אני יכול לעשות כדי להיות טוב כמוך?", שאל הנער. השוער אמר לו בחיוך: "אל תדאג, אתה עוד תגבה", ומיד לאחר מכן התפתחה שיחה שארכה כ-10 דקות בין השוער בן ה-35 לנער הצעיר ממנו בשני עשורים.

חואן פאבלו המליץ, סיפר, הדגים ואפילו שם לרגע את המשפחה בצד כדי להקדיש לאותו נער את אותן 10 דקות, שעבורו לבטח היו עולם ומלואו. אחרי שהעביר שיעור מקוצר לאותו נער והחליף עימו חוויות על משחקים מול ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, עזב השוער את המקום, נכנס לרכבו ונסע הביתה. הילד לא הצליח למחוק את החיוך. ובינתיים, גם כל אוהדי מכבי שהספיקו מזמן לשכוח את השוער שעמד בעונה שעברה בין הקורות. נו, זה שהוכתר השבוע כשוער שנמצא בכושר הכי טוב בליגה הצרפתית. וינסנט משהו...