שורה של מחדלים

מחדל 1: נכון לכתיבת שורות אלה (19.4, בשעה 7:28) שלושה ימים לפני המשחק בין הפועל רמת השרון למכבי תל אביב, והאוהדים אינם יודעים לאיזה מגרש עליהם להגיע כדי לראות את קבוצתם בעוד משחק בדרך לאליפות. אולי במשחק האליפות.       

מחדל 2: ונניח והיום תיפול ההחלטה וסוף סוף הסאגה הכי מיותרת בליגת העל העונה תגיע לסיומה, מתי בדיוק יספיקו ההמונים לרכוש כרטיס? בין אם לגרונדמן או לר"ג, ומתי בדיוק יודפסו הכרטיסים, ואיך יאספו אותם, ואיך ימנעו לחץ של בין 4,000 ל-10,000 ומעלה אוהדים על הקופות ביום המשחק?

מחדל 3: ומה אם גם היום לא תיפול ההחלטה, והמקרה יגיע לבג"צ, שיחליט ביום ראשון כי המשחק ברמת גן ולא יבטל את החלטת המשטרה שטוענת כי היא אינה יכולה לערוב לבטחונם של אוהדי מכבי ת"א, איך בדיוק אותם אוהדים יגיעו למשחק שייערך כ-24 שעות לאחר מכן?

מחדל 4: כבר שבוע שלם נלחמות רמה"ש וההתאחדות לכדורגל בקרב שבאמת לא תורם לאף אחד, בטח אחרי שהמשטרה התערבה והחליטה לפסול את מגרשה הביתי של הקבוצה ממורשה. ומי בדיוק ינצח בוויכוח הזה? התשובה - אף אחד. בינתיים יש רק מפסידים.

מחדל 5: אם היה פה גוף חזק שבאמת מחזיק את הקבוצות וקובע מה עליהן לעשות, קרי ההתאחדות לכדורגל, שום ויכוח לא היה מתנהל. המשחק היה נערך בגרונדמן (שם הוא צריך להיערך ד"א, לדעתי) והכל היה מסתיים מזמן. לאלפי הצופים שרוצים להגיע או לא רוצים להגיע, היו דואגים לפתרון אחר.

אבי לוזון. מדוע הוא נלחם כל-כך פתאום? (משה חרמון)

אבל זאת חלק מהבעיה שלנו. להתאחדות אין באמת כוח על הקבוצות. היא יכולה להתרעם, לנזוף, לאיים. בשורה התחתונה, הכלבים נובחים והשיירה עוברת. אבי לוזון יכול להגיד כמה פעמים שהוא רוצה שלא יארחו יותר בגרונדמן, ועדיין, פתרון לבעיה המאוד גדולה שעומדת בפני הגוף שהוא מנהל, לא נמצא.

גם המשטרה שמתנערת מאחריות מן הסתם לא נקייה פה. אם אין ביכולתה לדאוג לשלומם של נניח 6,000 אוהדים בלי כרטיס, איך היא אמורה לדאוג לבטחונם של שמונה מיליון אזרחים שאין ברשותם כרטיס ביום-יום?

וכמובן שרמת השרון, שמדגימה צביעות מהי בצורה היפה ביותר. פתאום המלחמה שהיא ניהלה על לשחק בגרונדמן נזנחת בשביל נזיד עדשים (יקר מאוד יש לציין). לפני שנה וחודשיים היא עמדה במצב זהה, המשטרה לא אישרה את גרונדמן והקבוצה נאלצה לארח את הפועל תל אביב באצטדיון רמת גן.

אז היה מדובר במשחק חשוב מאוד עבור רמה"ש על הכניסה לפלייאוף העליון, וגם די חשוב עבור הפעל ת"א שנאבקה על המקום השני בליגה. יתרון הביתיות נלקח מרמה"ש, הזעם שם היה גדול, ובהתאחדות אגב, לא אמרו מילה. המשטרה פסלה, אז חייבים ללכת איתה.

האצטדיון בנתניה. אולי מה שטוב לגמר הגביע, טוב גם לרמה"ש-מכבי? (משה חרמון)

אז מה נשתנה? אולי החטא הגדול ביותר של רמה"ש היה שלא ביקשה לשחק במושבה או באצטדיון נתניה. מגרשים שנבנו במיוחד עבור יורו 2013, אשר משרתים אינטרס מובהק של ההתאחדות לכדורגל (מישהו אמר גמר הגביע?). אולי אז ל-10,000 אוהדי מכבי ואף יותר היה כרטיס למשחק שעומד להתקיים בעוד 72 שעות וההתנצחות המגוחכת בין רמה"ש להתאחדות לא הייתה מתרחשת. אולי אז היינו מבינים מדוע בהתאחדות לכדורגל פתאום פתחו עקרונות ואשכרה דובקים בהם. ניפגש במחדל הבא, כי הוא ממש מעבר לפינה.

הכתוב הינו טור דעה