הפועל תל אביב רצתה מאוד לנצח את הדרבי הזה. האמירה הזו איננה מובנת מאליה. בטח לא בעונה שבה לא פעם ולא פעמיים היה ברור ונראה לעין שהאדומים עולים למגרש חסרי רצון ונעדרי שמחת חיים. הפועל רצתה, אבל הפועל לא יכולה. צריך להודות בעובדות ולהוריד את הכובע. טקס העברת ההגמוניה בתל אביב ערוך ומוכן לביצוע. תל אביב צהובה. מכבי תל אביב של 2013 לא רואה את הפועל ממטר.

רציתי מאוד לפרגן הפעם לצהובים. כשמגיע - זה מגיע. הפרגון מגיע לצוות המקצועי, לאלה שהוכיחו שיש משמעות להתנהלות בנוסח אירופה, לדור מיכה ולשרן ייני, לאלירן עטר ולגל אלברמן. רציתי לפרגן אבל איש אחד בסיירת הצהובה מקלקל את התמונה. קוראים לו ערן זהבי.

זהבי כבש שער נחמד ובישל שער אחר, אבל הוא עוד ילמד שבכדורגל משחק בא ומשחק הולך, עונה באה ועונה הולכת, אליפות באה ואליפות הולכת ומה שנשאר בסוף גדול יותר מכל אלה. זהבי שנכשל באירופה, שלא הצליח בקבוצה איטלקית חלשה, שחזר לארץ עם הזנב בין הרגליים כדי לעשות קופה אחרי שלא הצליח לעשות קריירה, הוכיח שוב שהוא ילד מגודל, נטול אישיות אמיתית של כוכב. החגיגות המוגזמות והמטופשות אחרי השער, חשפו לעיני כל שחקן ששכח היכן הוא התפתח ומה קיבל בקבוצה שהביאה אותו לאן שהביאה. הוא נהג בחוסר כבוד, בחוסר תרבות, ומי שנוהג כך לא יהיה לעולם כוכב אמיתי. ההתנהגות העלובה שלו עוד תחזור אליו ובגדול, כי הגלגל מסתובב ולעולם לא עוצר.

השער של ערן זהבי (יניב גונן)
ערן זהבי. "הגלגל מסתובב" (יניב גונן)
 

הכבוד, אם כן, כולו למכבי. למכבי, לא לזהבי, שמזכיר לנו, למרות גארסיה ולמרות הניחוח האירופי - עד כמה אנחנו רחוקים עדיין מתרבות כדורגל אמיתית. רחוקים כמעט כמו שזהבי רחוק מקריירה אירופאית.

עוד יגיע הזמן לנתח מה קרה להפועל תל אביב בעונה שהחלה בדיבורים על אליפות ומסתיימת ביכולת שתספיק אולי ובקושי למקום שלישי. בשבוע שעבר דיברתי על נס שיעלה אולי לראשונה העונה את דמארי, תמוז ובן חיים במשחק אחד. הנס לא קרה. עוד מעט מסתיימת העונה ועדיין לא זכינו לראות את האדומים ולו פעם אחת בהרכבם המלא. זו תופעה שמחייבת חקירה עמוקה והסבר. כבר כתבתי: הפועל היא עדר ללא רועה. על המגרש ומחוצה לו. הפער הוא לא רק בין החלטורה של הפועל למקצוענות של מכבי, הפער הוא בעיקר בין הפועל לבין עצמה.

נכון, תקציבה של מכבי כפול ויותר מזה של הפועל. נכון, גולדהאר השקיע בצהובים בשלוש השנים האחרונות כמעט 400 מיליון שקלים. עם תקציב כזה, האליפות של מכבי אינה הפתעה, אבל התקציב איננו ההסבר כולו. הפער בין הפועל למכבי השנה איננו רק של 50 מיליון שקלים. זהו פער של תפיסה, של מנטליות, של מקצוענות מול חובבנות, של מי שרוצה מול מי שלא ממש.

קוסטה (שי לוי)
קוסטה. "לא שווה קבוצה בליגת העל" (שי לוי)
 

זו תהיה אווילות לבוא בטענות אל פרדי דוד. נכון להיום, הוא הבעיה האחרונה של האדומים. ובכל זאת - שוב ושוב אני כותב כאן שרוצ'לה וקוסטה אינם ראויים לשחק בחוליית ההגנה, לא של הפועל ולא של שום קבוצה בליגת העל. היום, שניהם חתומים בגאווה על שני השערים של מכבי. פרדי חייב למצוא לכך פתרון. כל פתרון שהוא. אם הוא יעלה איתם בשבת הבאה מול חיפה, אדל יוציא מהרשת יותר משני כדורים.

ההפסד של קריית שמונה מותיר את הפער מהמקום הרביעי בעינו. המקום השלישי לא באמת מגיע להפועל, אבל היא חייבת להילחם עליו כדי לייצר בסיס תקציבי ראוי לבנייתה של קבוצה אחרת בעונה הבאה. ורק חבל שיש בעונה הזו עוד דרבי אחד. כי במצב העניינים הנוכחי, כנראה שגם נס לא יקרה. לדרבי חוקים משלו? לא העונה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה