לא מייצגים את הפועל

כואב אבל מחייב - הפער בין מכבי תל אביב מודל 2013 להפועל תל אביב של השנה הזו הוא פער של ליגה שלמה ולא של 11 נקודות. לפני יותר מ-40 שנה הייתי בדרבי ההוא של ה-5:0. אלה היו השנים הגדולות של מכבי ושנים קטנות מאוד של הפועל, וזה היה דרבי הרבה פחות חד-צדדי והרבה פחות חד-גוני מה-4:0 של הערב. שבוע שלם התחננו האוהדים האדומים בפני השחקנים שיביאו להם את הדרבי. אין מי שיביא חברים, פשוט אין.

עוד נגיע בטור הזה להפועל, אבל ההגינות מחייבת לומר הרבה יותר ממילה טובה על מי שהייתה פעם ל'קונפטי פתטי' של הליגה והולכת לזכות השנה באליפות. ובצדק. הבשורה הטובה לליגה כולה ולכדורגל הישראלי בכלל היא ההוכחה שיש שכר למקצוענות. במכבי נעשתה השנה מהפכה שקטה בסגנון אירופאי. לעגתי כאן להשוואות לבארסה. מכבי, כמו הכדורגל הישראלי כולו, רחוקה מספרד ואפילו מאירופה, אבל היא הקבוצה הכי מקצוענית והכי מאומנת שנראתה כאן מאז ומעולם.

הפועל, לעומת זאת, היא קבוצה ללא מאמן. קבוצה לא מאומנת. רק אלוהים וחיים רמון יכולים להסביר אולי את ההתעקשות על יוסי אבוקסיס. האם שלוש תבוסות ועוד הפסד אחד סטנדרטי של 2:0 ישכנעו את יוסי או את מעסיקיו שיש גבול גם לביזיון? כנראה שגם כאן הפתרונים לאלוהים ולחיים רמון. בנדיקטוס ה-16 הלך הביתה כי הוא לא יכול עוד. מה יעשה אבוקסיסטוס הראשון? מה יעשו מעסיקיו? נחיה ונראה.

יש נסיבות מקלות. הפועל חוותה טראומה קשה. בנייתה לוותה במחדלים ובטעויות ובהרבה לית ברירה. עושה המשחק שלה, גילי ורמוט, כבר שכח מה זה משחק שאותו משחקים ממש ולא רואים מהיציע, מכת הפציעות פגעה ללא רחם והסגל הבינוני מתאים למרכז טבלה. פלייאוף עליון יהיה נס. מקום באירופה יהיה סנסציה. ובכל זאת, הפועל היא לא סתם קבוצה חלשה. היא קבוצה כבויה, מבולבלת, נטולת שיטה. השחקנים לא יודעים מה לעשות עם הדבר העגול והמוזר הזה שנקרא כדור. ההרכב שמעלה יוסי הזוי, החילופים הזויים לא פחות. אבוקסיס צריך היה ללכת הביתה מזמן. עכשיו, אם יישאר, זה יהיה כבר ניסיון התאבדות של ממש.

יוסי אבוקסיס. להפועל אין מאמן (יוסי ציפקיס)

משהו על שני שחקני הרכש. ההשוואה בין הביצועים של זהבי לאלה של אלמוג כהן איננה רלוונטית. אם היו מחליפים חולצות, זהבי היה נדבק בחולשה האדומה ואלמוג היה מבשל לפחות גול צהוב אחד. זהבי, צריך לומר היה נפלא, אבל את ההבדל בין שתי הקבוצות ובין המקצוענות לחובבנות אפשר לראות לא בהשוואה בין זהבי לכהן אלא ברכש של פריצה מול זה של דוד רוצ'לה, טיאגו קוסטה וניר נחום. חובבנות אמרתי? חלטורה היא כנראה המילה ההולמת יותר.

הפועל צריכה להתאושש עכשיו מארבעה הפסדים רצופים וממאזן מופלא של אפס שערי זכות מול 12 שערי חובה. אין עוד קרב על האליפות, יש מלחמה על הכבוד. על הסמל. בשביל זה צריך מאמן חדש ושחקנים שינסו לפחות להחזיר לעצמם את הכבוד הזה ולהצדיק את הסמל שעל חולצתם. כי במצב העניינים הנוכחי, לא רק את ישראל הם לא מייצגים, גם לא את הפועל.