בנאדו, ראית? עכשיו תקרא

אריק בנאדו ישב הערב בבית עם כוס תה (היה ממש קר היום בצפון) וראה את הפועל תל אביב מאבדת שתי נקודות בבית מול הפועל ר"ג, שוב מול קבוצה שלכאורה לא אמורה להוות איום, כמו איבוד הנקודות בשבוע שעבר מול הפועל עכו. תוסיפו לכך את איבוד הנקודות של מכבי תל אביב במחזור הקודם ב-1:1 עם בית"ר ירושלים ותקבלו ביום שני משחק של להיות או לחדול עבור מכבי חיפה.

עם פתיחת הסיבוב קיבלו הירוקים צ'אנס יוצא דופן לחזור ובגדול לצמרת ואף למאבק האליפות. כן, על האליפות. ניצחון חיפאי על הצהובים בשני יציב אותם מרחק של תשע נקודות מהמקום הראשון כאשר נותר סיבוב כמעט שלם לסיום הליגה הסדירה ועוד סיבוב פלייאוף שרבותיי, הולך להיות אינטנסיבי כאשר כל קבוצה תפגוש פעמיים יריבה שלה למאבק על הכתר.

בנאדו. תנצל את ההזדמנות, הגיע הזמן ל-2 חלוצים (עמית מצפה)

עד כאן הכל טוב ויפה. אבל בואו נדבר על עניין פעוט אחר. הכדורגל עצמו. בנאדו יודע שהקבוצה שלו נראית זוועה. נכון, היא השיגה את מלוא הנקודות משלושת המשחקים האחרונים אבל על היכולת אין צורך להרחיב. ומה שנותן תקווה לחיפאים זה שיריבותיה לצמרת לא נראות טוב יותר. הפועל ללא החוד הקטלני שלה בראשות טוטו תמוז, עומר דמארי וטל בן חיים היא קבוצת מרכז טבלה לכל דבר. מכבי? ללא 13 השערים של אלירן עטר, נאבקת עם האדומים מי תתפוס ראשונה כיסא נוח בים.

מכבי חיפה נמצאת איפה שהיא נמצאת כי היא כשלה, פשוט כשלה בצורה כמעט יוצאת דופן בכל הנוגע להתקפת הקבוצה. לירוקים ארבעה חלוצים מרכזיים העונה, שתרמו בכל הסיבוב הראשון חמישה שערים בלבד, כאשר שלושה מהם של דינו אנדלובו שפצוע. לאלון תורג'מן שפותח בעקביות בהרכב, אין אפילו שער אחד, וויאם עמאשה עדיין חלוד וגם שלומי אזולאי לא בדיוק ואן פרסי.

אנדלובו. לא בדיוק אלון מזרחי (יוסי ציפקיס)

בשיר האליפות של מכבי חיפה מ-1994, "ירוק בעיניים", נכתב בין השאר: "וקטר חיפאי על המסילה". בנאדו, אם עדיין ירצה להישאר על המסילה גם אחרי יום שני, חייב יהיה לפתוח עם צמד חלוצים בהתקפה. אין לו ברירה אחרת. אין לו את אלון מזרחי שאפשר לסמוך עליו שיעשה את העבודה לבדו. יש לו את אזולאי, את עמאשה ואת תורג'מן ששלושתם גם יחד לא מגיעים לקרסוליים של האווירון. 

הכתוב הינו טור דעה