מכבי תל אביב הגיעה לעכו לאחר ניצחון חשוב על מ.ס. אשדוד, שמיקם אותה יחד עם הקבוצה מעיר הנמל בראש הטבלה. גם הניצחון של האשדודים על האלופה מקריית שמונה ופתיחת פער שלוש הנקודות היה משמעותי, אבל לא השפיע.
עם הידיעה הזו, הצהובים פתחו עם הרבה התלהבות ושחקני עכו לעומת זאת פתחו בצורה פאסיבית כשרק אוהד קדוסי היה בחוד של העכואים כששאר השחקנים פשוט ממתינים לראות מה שחקני מכבי יעשו. עובדה שכבר בקרן הראשונה מכבי עלו ליתרון. הקבוצה של אוסקר המשיכה בצדק ללחוץ כשהמקומיים מחכים ומנסים רק לעקוץ.
 |
| אלברמן. עכו חיכתה לראות מה שחקני מכבי יעשו (יוסי ציפקיס) |
|
| |
0:1 היא תוצאה שבירה, אבל התחושה היתה ששחקני הפועל עכו מרוצים מהתוצאה. הם לא עשו יותר מדי כדי להשיג שער שוויון. אלירן עטר, המוציא לפועל העיקרי של הצהובים, המשיך לנוע עם או בלי כדור, הוא פעיל מאוד בחוד וזה השתלם לו עם השער השני של מכבי תל אביב במשחק והכל בזכות התנועה הבלתי מפסקת שלו.
במחצית השנייה ציפיתי משמעון הדרי לחילוף התקפי. שיכניס מישהו שיעזור לקדוסי בחוד אבל היה נראה שהוא פחד מתבוסה. שחקני מכבי נגררו למשחק הנרפה של עכו, שנתנה יותר מדי כבוד ליריבה. למרות זאת הצהובים ממשיכים לספק את הסחורה. נראה שעם שישה ניצחונות בשבעה משחקים, משהו טוב קורה בקריית שלום .
עם זאת, הייתי רוצה לראות יותר את מונס דאבור בחוד לצידו של עטר, בעוד שאת גונסאלו גארסיה משחק יותר כפליימייקר מתחת לחלוץ כדי שינצל את יכולת המסירה הגבוהה שלו. דאבור חייב לפתוח בהרכב של אוסקר ולא לעלות כמחליף כשהמשחק כמעט גמור.
 |
| שחקני מכבי מברכים את עטר אחרי השער השני של הצהובים (יוסי ציפקיס) |
|
| |
בנושא אחר, אני רוצה להתייחס למחלקת הנוער של מכבי אשר מייצרת מדי שנה שחקנים מוכשרים לקבוצה הבוגרת וכן מספקת שחקנים לשאר קבוצות הליגה. כמעט בכל שבוע פוגשים הצהובים אקסים שלהם בקבוצות היריבות. הפעם ראינו את תמיר כחלון, מושיקו מישאלוף ודדי בן דיין הבלתי נגמר וזה מצטרף לעוד שחקנים רבים ברחבי הליגה.
קחו את חסן אבו זייד, שפתח לראשונה בהרכב. הוא אולי שחקן צעיר ומוכשר, אך הוא קשר אחורי וכשהוא משחק זה בא על חשבון מושיקו לוגסי ושחקני בית אחרים שגדלו במועדון זה לא נראה טוב מבחינת מחלקת הנוער. להזכיר לכולם, האלופה הגאה של ליגת הנוער.