החמצה היסטורית

בדקה ה-90 של הדרבי התל אביבי היתה תחושה שמשהו גדול קורה. מכבי חיפה אמנם היתה רחוקה ארבע דקות תוספת זמן מחגיגות האליפות, אבל זה עוד כלום לעומת הדבר ממנו מכבי תל אביב היתה רחוקה - ניצחון בדרבי אחרי שלוש שנים של סבל מתמשך.

הצהובים כבר ראו ברוחם איך הניצחון בדרבי הזה, שהדובדבן שלו הוא לקיחת האליפות מהאדומים ושירת 'אין אליפות' שלא היתה נגמרת לפחות עד שלבי הסיום של העונה הבאה, יצביע על שינוי היסטורי אמיתי ביחסים שבין המועדונים.

הפועל תל אביב כנראה תשחרר כמה שחקנים בקיץ וקשה להאמין שתחזור להיות הקבוצה המדהימה שהיתה במשך יותר משנה וחצי, עד לחודשיים האחרונים. אין דבר שמכבי היתה צריכה לקראת העונה הבאה כמו ניצחון בדרבי, שייאחד את השורות ויוכיח שהמצב במועדון הוא בר תיקון.

הצהובים ידעו שבלי הקוף הענק של הדרבי על גב, מכבי תל אביב תהיה קבוצה הרבה יותר משוחררת באופן כללי ואוהדיה יפסיקו לרצות ללבוש שחור, להראות לשחקנים חיתולים או סמרטוטים, ובאופן כללי ללכת מבויישים ברחובות העיר. זו היתה ההזדמנות האמיתית לתיקון צהוב של ממש, שהיא הסרת תווית ה'לוזר' שנדבקה בעשור האחרון.

מוטי איווניר. קיבל הזדמנות להתחיל משהו חדש באמת במכבי (מור שאולי)

אבל אז הגיע שער של בן שהר, אחרי הגבהה של השחקן המפתיע של העונה לדעתי, סלים טועמה, שתמיד ידענו שהוא מוכשר, אבל מעולם לא היה שחקן שחזר משהות באירופה כל כך חד וטוב. טועמה היה השחקן הטוב ביותר של האדומים על המגרש בדרבי וצריך פשוט להוריד את הכובע בפניו, אבל חוץ מטועמה, הפועל יכולה להיות מרוצה רק מהעובדה שהיא שוב לא הפסידה בדרבי.

ההזדמנות לתיקון של חיפה
מכבי תל אביב אמנם איבדה הזדמנות ענקית להוריד את הקוף של הדרבי, אבל מכבי חיפה זכתה בהזדמנות להוריד את קוף גדול לא פחות מהגב שלה. הירוקים צריכים נקודה אחת בלבד בשני המשחקים הקרובים כדי לזכות באליפות.

האוהדים הירוקים נאלצו לקבל בשבוע האחרון ברכות חסרות תקדים על האליפות שבדרך. חלקם בחרו להשיב לברכות במילים 'תודה', אחרים מיד התרגזו ואמרו 'לא, לא עכשיו. אולי שבוע הבא, מוקדם מדי'. הסוג השני נתקל בצחוק מתגלגל של המברך, הרי זה כבר גמור, לא?

מכבי חיפה. מאז אותו יום בבלומפילד היא לא באמת חגגה (עמית מצפה)

אז אחרי העונה שעברה, כלום לא גמור, גם לא עכשיו. בניגוד לכל קבוצה אחרת במצב הזה, אוהדי מכבי חיפה יגיעו ביום שני לקרית אליעזר במתח של משחק עונה, אבל אפילו בפקעת העצבים הגדולה ביותר, יהיה קשה לירוקים להפסיד שלושה משחקים (כולל משחק מכריע על התואר) ולצאת מהעונה הזאת בלי האליפות.

ההבדל הגדול בין מכבי חיפה להפועל תל אביב של העונה, היא העובדה שהירוקים בנו את כל העונה הזו לאור הקיזוז. אלישע לוי נתן לכל שחקן שהתלונן על פציעה קלה לנוח במהלך העונה, פשוט כי בכרמל הבינו שכל מה שתעשה כל העונה לא שווה לכלום בלי יכולת שיא אחרי הקיזוז. למכבי חיפה היה גם זמן לתת לסיידו יאיא ולפילאבסקי הזדמנות להשתפשף במשחקים על נקודה וחצי, כדי שיגיעו מגובשים ומוכנים לאלו ששווים שלוש נקודות שלמות.

שכטר ו-ורמוט מאוכזבים. העידן האדום נגמר? (שי לוי)

מכבי חיפה הגיעה אל העונה הזאת עם הרבה שכל ומחשבה, וניצחה אותה בעיקר בגלל תכנון טוב ושמירה על התרכזות במטרה, לעומת התל אביביות המפוזרות. אפשר גם להוסיף שקבוצה שמשתתפת בליגת האלופות נפגעת יותר מהקיזוז, מכיוון ששחקניה עייפים יותר ביישורת האחרונות (למרות שברור שהמוליכה נפגעת יותר).

אבל כך או כך, עם או בלי הטעות האיומה של מנשה משיח (שהיה חייב להרחיק את שטראובר), בלי קשר לקיזוז, לליגת האלופות, או לצמד של רוברטו קולאוטי(?!), מכבי חיפה מקבלת ביום שני הזדמנות ענקית להשיג רגע מרגש באמת, ניצחון במשחק בו הקבוצה צריכה רק לקחת את האליפות שמונחת על הריצפה, מאז הפספוס האחרון, כן אז בבלומפילד מול בני יהודה, לא היתה אף חגיגה אמיתית של הירוקים, שלא היתה בצידה תחושה קשה של בושה ואימה מאותו ערב ביפו.

הכתוב הינו טור דעה