לפני חודש לערך, כאשר שחקני הפועל חיפה הגיעו לבלומפילד וזכו בניצחון, הם סיפרו לי שמול מכבי ת"א היה המשחק הכי קל שלהם העונה. הדברים של שחקני חיפה, שקיבלו ביטוי בתקשורת, לא רק מעליבים את המועדון הגדול הזה, שהשקיע מעל 100 מיליון שקלים. הם היו צריכים להדליק נורות אדומה לצוות המקצועי של מכבי. בפועל, נורות האזהרה לא נדלקו. נהפוך הוא. מכבי בעידן מוטי איווניר הולכת אחורה, ובצעדי ענק.
מיץ' גולדהאר, שבא בכוונות טובות, המשיך בשרשרת הטעויות שלו. במקום לתהות על קנקנו של המאמן, לפחות עד למשחקי הפלייאוף, גולדאהר מיהר להכריז שאיווניר הוא האיש שיוביל את מכבי גם בעונה הבאה. נשאלת השאלה, למה ומדוע למהר? האם איווניר הצליח בתקופה הקצרה להטביע את חותמו לפני שקיבל את הקרדיט לעונה הבאה?
 |
| גם ליואב זיו קשה לראות את מכבי (יוסי ציפקיס) |
|
| |
במכבי של העונה המרחק בין הכוונות לבין מה שקורה בשטח הוא מרחק עצום. זה החל ברצון להביא כל מה שזז בשוק הישראלי, נמשך בכל ההתנהלות סביב אבי נמני, ומגיע גם להחלטה האומללה בשבוע שעבר להשעות את מאור בוזגלו בגלל שזרק בקבוק מים אחרי שהבין שהוחלף מול עכו. השאלה המתבקשת היא למה. למה למהר ולהשעות שחקן כל כך חשוב לקבוצה הזאת? למה לא להסתפק בקנס של 10,000 דולר? אבל במכבי חושבים שהשעיה זו הדרך. במציאות, זוהי דרך שהתפוצצה להם בפנים. מכבי זקוקה לבוזגלו, ואם עד היום לא הצליחה למצות את היכולת שלו, זה רק בגלל ההתנהלות סביב השחקן.
במכבי צריכים לדעת לחבק, אבל החיבוק של הצהובים קר. שילמדו מלואיס פרננדז, ועוד קודם לכן מאלישע לוי, שידעו לחבק את בוזגלו ולקבל תמורה במגרש.
עכשיו האנדרלמוסיה במכבי חוגגת, ונראה שבמכבי מתקשים לדעת איך לצאת מהבוץ. אני בספק אם עשרה פסיכולוגים יוכלו למצוא את הפתרונות לקבוצה הזאת. ליבי ליבי על גולדהאר. האיש הזה יבין מהר מאוד שבדרך הזו אין מי שיעצור את הצוללת הצהובה, וחבל. אני במקום מיץ' מתחיל בניקוי אורוות, ויפה שעה אחת קודם.
הכתוב הינו טור דעה