מחסום פסיכולוגי

היה כיף להיות אתמול (שבת) בבלומפילד ולראות את מכבי ת"א נותנת הצגה במחצית השניה מול מ.ס אשדוד. 11,000 אוהדים צהובים עם חיוך על הפנים, חגגו, שרו והריעו לקבוצה שלהם, שכבשה ארבעה שערים (שלושה מהם תוך 26 דקות במחצית השניה).

בדקה ה-90 הקהל לא שכח להזכיר לשחקנים מה הדבר שחשוב להם באמת. “רק תביאו ת'דרבי", קראו האוהדים שמחכים לדבר האמיתי מבחינתם. מותר לשמוח, בעיקר לאחר שלושה ניצחונות רצופים שבהם הקבוצה כובשת 8 שערים, אך אסור לשכוח שעם כל הכבוד לבני-סכנין, מ.ס אשדוד והפועל פ"ת (היריבה הבאה של הצהובים), הפועל ת"א היא אופורה אחרת לגמרי, בטח אחרי שמכבי לא טעמה ניצחון בדרבי כבר כמעט 3 שנים!

רק בשביל שתבינו כמה זה היה מזמן: דור מלול הוא השחקן היחיד במכבי שהיה שותף לדרבי הזה ואצל האדומים היו אלה: עומרי קנדה, וואליד באדיר ו-וינסנט אניימה.

דור מלול. היחיד שזוכר איך נראה ניצחון צהוב בדרבי (שי לוי)

הדרבי הזה חשוב בעיקר תדמיתית למכבי ת"א כמועדון ובטח לכבוד של האוהדים, אבל עם כל הכבוד לדרבי ויש כבוד. הנהלת מכבי ת"א, שחקני הקבוצה ובעיקר האוהדים, לא צריכים להסתנוור מהניצחונות האחרונים ולחשוב שגם מול היריבה העירונית זה יהיה דומה.

כשמכבי מגיעה אחרי ניצחונות ודיבורים, זה לא נגמר עם חיוך בתקופה האחרונה. למי שזוכר ולמי שלא, אני אזכיר: גם בעונה שעברה מכבי ת"א הגיעה לדרבי של הסיבוב השני אחרי שישה ניצחונות רצופים, עם ביטחון וקהל שרק מחכה לדרבי וזה התפוצץ בפנים עם 0:3 להפועל כבר אחרי חצי שעה של כדורגל ו-2:4 כואב ומאכזב בסיום.

הדרבי התל-אביבי הפך להיות משהו מנטלי מבחינתם הצהובים. הזמן שעבר אחרי הניצחון האחרון והדחף להשיג כבר את הניצחון על האדומים, הוא נושא פסיכולוגי לא פשוט בכלל.

שכטר כובש מול מכבי בעונה שעברה (רועי גלדסטון)

אפילו בדרבי שנערך בסיבוב השני של הגביע הטוטו העונה, הפועל עלתה עם הרכב טלאים שעל הנייר מכבי הייתה צריכה להביס אותו, אך בסיום זה נגמר ב-3:3 שהושג רק בדקה ה-90 של המשחק. זה לא ששחקני הפועל ששיחקו טובים יותר, פשוט שחקני מכבי פחדו מ"מה יקרה אם לא ננצח את המשחק הזה".

בדרבי הקרוב אין ספק שהפועל פייבוריטית. זה לא משנה שבלומפילד יהיה ברובו צהוב וזה ממש לא משנה שמכבי מגיעה בפורמה חדשה ומרעננת. הכל בסופו של דבר נמצא בראש ובראש ובראשונה הפועל היא זו שמגיעה אחרי רצף ניצחונות על הצהובים. ומכבי? השחקנים והאוהדים צריכים להיות בשקט עד למשחק ולדבר רק על הדשא. 

הכתוב הינו טור דעה

שחקני מכבי ת"א. הבעיה שלהם היא בראש (יניב גונן)