לאורך השנים האחרונות נקשרו לקבוצת הכדורגל של מכבי תל-אביב לא מעט קללות, שהוטלו כביכול על המועדון בעקבות אירועים כאלו או אחרים.

הקללה הוותיקה מכולן היא, כמובן, "קללת קשטן", שנחתה על קרית שלום בעקבות העזבתו של המאמן זוכה הדאבל והביאה 7 שנים רעות למועדון הצהוב, אשר נקטעו עם הנפת הצלחת ב-2002/3. קללה נוספת היא זו שנובעת מכך שהמכבים שיחקו מול באיירן מינכן במסגרת ליגת האלופות בערב ראש השנה, ותוצאתה היא היכולת החלשה של הקבוצה החל מעונת 2004/5.
 
אלא שהקללה המוכרת והידועה מכולן היא "קללת החלוצים", זו שכביכול רובצת על מכבי תל-אביב ומביאה לכשלונו של כל חלוץ המשרבב את חתימתו על דפי חוזה עם המועדון הצהוב. סיבה כלשהי להטלת הקללה, בניגוד לשתי הקללות האחרות שנבעו מפיטורי מאמן וממשחק בערב חג, אין.
 
המצדדים בקיומה של קללת החלוצים ירחיקו עד לסוף שנות ה-80 ואמצע שנות ה-90 ויספרו לכולם איך עודד מכנס ואלון מזרחי הגדולים, שקרעו רשתות במחוזותינו, כשלו במכבי תל-אביב. מה שהם לא יזכירו, או ליתר דיוק, מי שהם לא יזכירו יהיו שייע גלזר (139 שערים במדי מכבי ת"א), בני טבק (121 שערים), אלי דריקס (113 שערים), דרור בר-נור (84 שערים), ויקי פרץ (67 שערים) ואחרים, מגדולי החלוצים ששיחקו במדינת ישראל והרשיתו, האמינו או לא, לטובת הצהובים-כחולים מתל-אביב.

ומה לגבי ימינו אנו? הלא חלוצים רבים וטובים עברו בקרית שלום בשנים האחרונות ונכשלו, יטענו המאמינים בקללה. רבים? בהחלט. טובים? על כך אפשר להתווכח. אמנם הרקורד של חלק נכבד משחקני החוד שנחתו במכבי ת"א נשמע כלל לא רע, אך מבט מעמיק נוסף על אותם שחקנים לפני הגעתם, כזה שלא תמיד נעשה במועדון הצהוב ככל הנראה, היה יכול להביא להחלטות שונות לגביהם מאלו שנעשו בפועל.

ישמעאל אדו מול אייאקס (רויטרס)
ישמעאל אדו מול אייאקס. חמישה שערי ליגה לפני שהגיע למכבי (רויטרס)
 

אמיל מ'במבה, שהגיע למכבי ת"א לקראת משחקי ליגת האלופות, כבש 13 שערים בלבד במדי ויטסה ארנהיים ב-87 הופעות בליגה ההולנדית והוחתם לאחר התאוששות ממחלת המלריה. ישמעאל אדו נתן אמנם חצי עונה נהדרת במכבי נתניה, אך בעונה שלפני הגעתו לקרית שלום כבש חמישה שערי ליגה בלבד. ז'וזה דוארטה שהגיע כדי להוביל את חוד הגלאקטיקוס כבש 13 שערים בנצרת עילית, אך עשרה מהם נכבשו עד למחזור ה-12 ומאז נעלמו כמעט עקבותיו של החלוץ שהגיע לתל-אביב כשהוא סוחב פציעה. להנרי מקינוואה ולגיורגי דמיטרדזה שהובאו ע"י טון קאנן באותה עונה אין צורך להתייחס ברצינות.

שנמשיך? משה ביטון שהגיע מבני יהודה כבש ששה שערים בעונה שלפני הגעתו למכבי ת"א, יניב עזרן אמנם היה מלך השערים טרם נחיתתו בצהוב, אך היתה זו עונה חד פעמית לפניה דשדש בהפועל רעננה ובפראלימני הקפריסאית ואליה יש להוסיף פציעות קשות שספג בשנים האחרונות. סקוט סילי כבש 30 שערים ב-102 משחקים בליגה הבינונית בארה"ב ומי שראה את איליה יבוריאן העונה יכול להבין, למרות הרקורד הטוב בהפועל פ"ת, הפועל ת"א ובני סכנין, שסקורר גדול הוא לא, בלשון המעטה.

איליה יבוריאן מול סלים טועמה. באמת שלא צריך להרחיב (שי לוי)
איליה יבוריאן מול סלים טועמה. באמת שלא צריך להרחיב (שי לוי)
 

הכתובת, ברוב המקרים, היתה על הקיר. הסטטיסטיקה לא משקרת. הסיבה למרבית הכשלונות של חלוצים במכבי ת"א בשנים האחרונות היא לא קללה, אלא העובדה הפשוטה שהם לא שחקנים מספיק טובים. ומה לגבי מזרחי, מכנס ועזרן, למשל, שהגיעו אחרי עונות מצויינות? תשאלו את זלאטן איברהימוביץ', משחקני הכדורגל הטובים בעולם כיום, שלא כיכב בברצלונה ונשלח להשאלה לאחר עונה אחת בלבד. גם הטובים ביותר לא מצליחים בכל מקום. קורה.

למול אותם כשלונות מקצועיים בחוד הצהוב, ניתן למצוא בקלות גם כמה כאלו שהצליחו, כאשר לא נצמדים בכוח לקיומה כביכול של קללה.

קמאנאן (אור שפונדר)
יאניק קמאנאן חוגג. היו גם הצלחות במכבי (אור שפונדר)
 

מלבד חלוצי העבר הגדולים שצויינו קודם לכן, אי אפשר לשכוח את אנדז'יי קוביקה, מלך שערי ליגת העל לעונת 98/9 עם 21 כיבושים, רודריגו גולדברג, שזכה עם המועדון בשני גביעים ובאליפות וסיים כמלך שערי המועדון ב-2002, אנדראס פרוחננקובס, שתרם עשרה שערים, חלקם מכריעים במיוחד, בעונת האליפות האחרונה של המכבים ונמכר לרוסיה, יאניק קמאנאן, שסיים את עונת הבכורה שלו עם 12 שערים וארבעה בישולים ונמכר לטורקיה ועמנואל מאיוקה הצעיר שהראה את הפוטנציאל הטמון בו ונמכר ב-1.6 מיליון דולרים ליאנג בויז השוויצרית.

המסקנה הברורה מהנתונים הללו היא אחת: ברוב המקרים, והרי לכל כלל ישנו יוצא מן הכלל, חלוץ טוב אשר יגיע למכבי תל-אביב וייתמך בקישור איכותי שיעזור לו, יצליח כמו בכל קבוצה אחרת.

אלירן עטר חוגג עם החברים. אפשר להוסיף אותו לרשימת החלוצים המוצלחים (משה חרמון)
עטר חוגג עם החברים. אפשר להוסיף אותו לרשימת החלוצים המוצלחים (משה חרמון)
 

אמנם אנו נמצאים רק לאחר סיבוב אחד, אך אל רשימת ההצלחות ניתן להוסיף, נכון לכתיבת שורות אלו לפחות, את אלירן עטר, שגם בעונה בינונית בבני-יהודה לפני חציית הכביש הצליח לכבוש שמונה שערים, כולל אחד מהסרטים. הבחירה בו לשחקן הסיבוב, לפני חלוצים שכבשו יותר ממנו וקשרים שעשו מספרות פחות יפות משלו בליגת האלופות, רק מחזקת את הדברים ומוכיחה שמי שטוב יצליח למרות כל כישוף או נאחס, שחלק מאוהדי מכבי לבטח יטענו שידבק בחלוץ משכונת התקווה בעקבות טור זה.

"אני לא מפחד וגם לא מאמין בשום קללת חלוצים", הצהיר מספר 16 כבר באימון הבכורה שלו במדים החדשים. פאולו קואלו, סופר ברזילאי מפורסם, אמר פעם ש-"כל ברכה אשר מתעלמים ממנה הופכת לקללה". אלירן עטר של מכבי תל-אביב מוכיח העונה את המשפט מכיוונו ההפוך. הוא מראה לכולנו שכל קללה אשר מתעלמים ממנה - הופכת לברכה.

הכתוב הנו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה