חיפה שילמה על חטא הגאווה

"נו, מה נראה לך יסתיים הערב בבלומפילד", שאל אותי אתמול בצהריים חבר תוך כדי שיחת חולין בבית קפה תל אביבי. "מכבי מוציאה מקסימום תיקו מהמשחק", עניתי לו והרגשתי לארג' עם הצהובים של אבי נמני. 

כשחזרתי הביתה וראיתי את הכותרת של יעקב שחר, "תראו להם מי הבוס", סמסתי לחבר: "קבל תיקון. מכבי מנצחת הערב". מה שאפיין את מכבי חיפה בעשור האחרון, בו היא ללא ספק הקבוצה הטובה במדינה, היתה דווקא הצניעות. אמש נראה שחניכיו של אלישע לוי, כולל נשיא הירוקים, שילמו על מחיר חטא הגאווה.

מכבי ת"א הייתה עדיפה על הירוקים לאורך כל המשחק, גם בדקות שהיה נראה כאילו מכבי חיפה שולטת במרכז השדה.

אם בהפסד להפועל חיפה במחזור הרביעי, חצי הביקורת הופנו למנג'ר אבי נמני, על השינויים הרבים שערך בהרכב, על הניצחון אמש חתום בעיקר המנג'ר/מאמן - איך שתבחרו לקרוא לו. 

יעקב שחר ביציע אמש. הראו לו מי הבוס (אור שפונדר)

זה התחיל לאורך כל השבוע מהשקט שהיה בקבוצה, שידעה לא לצאת בהצהרות מיותרות כמו נשיא הירוקים והמשיך בהחלטה האמיצה של נמני, שעות ספורות לפני המשחק, לפתוח לראשונה העונה עם הבלם הצעיר, ניסו קפילוטו. נמני לקח הרבה סיכונים בייחוד כשזו הפעם הראשונה שראלדס וקפילוטו משתפים פעולה העונה. 

המאמן של הצהובים (תרשו לי לקרוא לו המאמן בלי לפגוע בכבודו של ניר לוין) התעקש להשאיר את ליאור 'הגרזן' ז'אן במרכז השדה לצידו של שרן ייני, והשניים גמלו לו בשיתוקם של קולמה וכיאל, ותמיכה גדולה באגף של גפני (החולשה היחידה של מכבי במערך). 

אבי נמני מודה לקהל. לקח סיכון שהצליח (אור שפונדר)

אם להקשיב לפרשן המשחק, הרי שמכבי ת"א תפסה את חיפה ביום חלש. אבל אם נהיה אמיתיים - זו לא חיפה שתפסה יום חלש, זו החבורה הצעירה של נמני שהפכה את האלופה לאנמית. בשלבים מסויימים היה נראה כאילו למכבי ת"א יש יותר שחקנים על המגרש, כשעל כל כדור נאבקו שלושה צהובים מול ירוק אחד. 

אז נכון. מכבי חיפה היא עדיין הקבוצה הטובה בליגה. הסגל שלהם רחב ואיכותי מספיק כדי לשמור על פער הנקודות. אבל בסיכומו של יום, עד כה העונה מכבי חיפה לא הצליחה לנצח את באיירן מינכן, יובנטוס, בורדו...וכעת נוספה לרשימה, מכבי ת"א. החבורה הצעירה בצהוב רצתה יותר, נלחמה יותר, עמדה נכון יותר ושלחה את שחר בתום 90 דקות לצפות בסדרה המיתולוגית: "מי הבוס?". 

הכתוב הינו טור דעה