מצב המלחמה והאסון שנגרם לתושבי עוטף עזה, גייס את הכדורגל הישראלי. שחקני הקבוצות תורמים, משמחים ומרימים את מצב הרוח בעיקר לילדים ובני הנוער מהעוטף בשלל נקודות ברחבי המדינה כמו שפיים ואילת, וכך גם בהפועל באר שבע. אחד השחקנים שנרתמו הוא שי אליאס, שמרגע פרוץ המלחמה עושה קילומטרים רבים ביחד עם שחקני באר שבע, בתקווה שזה ישמח את תושבי העוטף ויעשה להם קצת טוב על הלב. בראיון מיוחד אליאס מספר על התחושות הקשות ועל השמחה שבאה אחרי חיוך של ילדי העוטף.
מתי היה הרגע שהחלטת לצאת ולשמח את תושבי העוטף?
"הכל קרה מאוד מהר ודי טבעי אני חייב להגיד. בהתחלה לא היו אימונים בגלל המצב, חשבתי איפה אני יכול לעזור ולסייע. זה הדבר הכי קטן שאנחנו יכולים לסייע בתור שחקני כדורגל".
איך היו התחושות מהצד שלך בהתחלה?
"כשראיתי את החברים שלי נלחמים בצבא, סדיר או מילואים אז חשבתי איפה אני והחברים מהקבוצה לעזור. כשחזרנו לאימונים הקבוצה שלחה אותנו לכל מיני משימות כדי לשמח את העוטף".
אלון תורג'מן ושי אליאס מחלקים מתנות לילדי הדרום (ניר פקין)איך אתה מסכם את כל המסעות האלו?
"קודם כל זה המעט שאפשר לתת. צריך לזכור תמיד איזה תופת הגיבורים האלה עברו. אני חושב שזה שאתה עוזר ונותן, זה גם מאוד ממלא. גם ככה הנפש של כולנו שבורה ומרוסקת, אז כשאתה רואה ילד שעבר תופת והוא מצליח לחייך, זה גם עוזר לנו. כולנו באותה הסירה, כל יהודי וישראלי חווה את זה".
בטח שמעת הרבה סיפורים קשים, מה הכי קשה?
"לצערי יש כל כך הרבה סיפורים מזוויעים. לא אכנס לכולם, אבל ילד שאיבד את אבא שלו מול העיניים. אפשר לראות את ההלם גם אחרי, אנחנו מנסים לתת קצת בריחה וחיוך שיוציא מהלם. זה עוזר וזה נותן סיפוק אדיר. זוג בגילי התחבא בממ"ד ונפגע בצורה קשה, אבל הם נשארו בחיים. יש עוד מלא סיפורים מכל הגילאים, למשל בת לניצולי שואה שנולדה רגע לפני תום מלחמת העולם השנייה והיא חושבת שמה שקרה יותר גרוע מהשואה. ברגע שאתה פוגש את הבן אדם בעינייים זה נהיה הרבה יותר מוחשי".
אתה מכיר אנשים שנפגעו?
"אני מכיר את מייה שם, היא בת דודה של חבר טוב שלי, יצאנו ביחד עם כל החברים הרבה זמן. אני הרבה יושב עם המשפחה שלה, המשפחה גמורה. ילדה יפה וחמודה שחטופה למעלה משבועיים, זה מצב מטורף".
אנשי הפועל באר שבע בהתנדבות בדרום (האתר הרשמי של הפועל ב"ש)חזרתם שבוע שעבר לאימונים, מתי אתה חושב שהכדורגל צריך לחזור?
"אני לא יודע מתי נחזור למשחקים, אבל אנחנו חזרנו לאימונים וזה עוזר קצת לנפש. כשאתה בבית כל אחד נגרר לחדשות וכבר אי אפשר להכיל, זה גומר את הנפש. זה מרגיש כמו פגרה של קיץ, האימונים שוברי שגרה. אם הכדורגל יחזור זה ייתן בריחה, אבל אם זה יהיה בלי קהל אני לא יודע כמה זה יהיה שווה. בסופו של יום הכדורגל שייך לאוהדים, אם אין אוהדים, אין כדורגל, אבל אני אתן לאנשים שמקבלים את ההחלטות להחליט".
אלונה ברקת מברכת את אוהד מונדר