נשיאת הפועל באר שבע, אלונה ברקת, השתתפה הבוקר (שני) בכנס "מובילות את ישראל" של "כלכליסט" ו"בנק לאומי". נשיאת המועדון הדרומי קיימה בכנס ראיון ובו דיברה על ניהול המועדון בתקופה הנוכחית, האחדות בעם ועוד, בשיחה בת רבע שעה עם העיתונאית, נטע-לי בינשטוק מ"כלכליסט".
תתארי לנו בבקשה איך זה להיות בעלים של קבוצת כדורגל בימים אלה.
”קודם כל, אני אתחיל במשהו שבוודאות יש קונצנזוס עליו והוא שכולנו מתפללים להחזרתם המלאה של החטופים ושהחיילים שלנו יחזרו בשלום ובמהרה, אמן. אכן, זה היה מאוד מאתגר לנהל קבוצת כדורגל אחרי ה-7.10. זה הכניס אותנו לפרופורציה והכדורגל איבד מחשיבותו. כמו כל המדינה התגייסנו וניצלנו את המשאבים שלנו: השחקנים והצוות. ביקרנו בבתי מלון בכל הארץ, שיחקנו עם ילדי המפונים וביקרנו בבתי חולים”.
“מאמן הקבוצה, אליניב ברדה, יחד עם שחקנים נוספים, שלח דרך הרשתות החברתיות ברכת יום הולדת לאוהד מונדר שהיה חטוף בעזה ביום הולדתו. הברכה שודרה בטלוויזיה וברדיו הישראלים, ומשם הצליחה להגיע לאוהד עצמו כשהיה בתוך עזה. כל הפעילות התבססה על פעילות קהילתית”.
אליניב ברדה (רדאד ג'בארה)“השחקנים הזרים שלנו עזבו את הארץ עם תחילת הלחימה. לאחר פרק זמן מסוים, מנהלת הליגות לכדורגל החליטה לחזור לשחק, אני בליבי אמרתי איך אפשר לחזור לשחק כשהילדים שלנו בעזה? ואכן חזרנו לשחק ומאז כל משחק מתחיל בפעילות שקשורה ל-7.10, בין אם זה לשוטרים שנפלו ב-7.10 והילדים שלהם ליוו את השחקנים, מחוות לחטופים שחזרו, לפצועים ועוד. גם הניצחונות אינם אותו דבר כי הלב מאוד כאוב".
האם את צופה שתהיה בעיה בהשתתפות קבוצות ישראליות במפעלים האירופאים, אפרופו כל מה שאנחנו שומעים ורואים כעת סביב האירוויזיון?
”זה יהיה מאוד מאתגר. בינואר, כשרצינו להביא שחקנים זרים היה קשה, לא כל שחקן רוצה להגיע למדינה במלחמה ואפשר להבין את זה. עם זאת, הזרים שלנו היו השגרירים הכי טובים לישראל, הקפטן שלנו, מיגל ויטור, שהוא פורטוגלי ומשחק בנבחרת ישראל, יחד עם אשתו עשו לנו שירות יוצא מן הכלל. הבנות שלו מדברות עברית שוטפת וכו'... צריך להיעזר בשחקנים הזרים כשכל אחד הוא כלי שמפרסם את הסיפור, ואני מאמינה שהאמת מתישהו תשתקף גם החוצה".
רצת בעבר כמספר 3 במפלגה של נפתלי בנט ואיילת שקד. האם יש בך רצון לחזור ולנסות שוב?
“אני חושבת שיש בי רצון לעשות. אני תורמת, כמו שהרבה אנשים תורמים. ה-7.10 יחייב לעשות חשבון נפש ואין לי ספק שיקומו המון אנשים צעירים שירצו להוביל פה שינוי במדינה. אני חושבת שזה מבורך ושכל אחד יכול ישמיע את קולו, יש פה כוחות מבורכים שיקומו כמו המילואימניקים שיבואו ויגידו אמירה. מה שראינו ב-7.10 זה את החברה הישראלית מגויסת בכל תפארתה”.
אלונה ברקת (איציק בלניצקי)“הילדים שלנו כולם מגויסים, לי גם יצא להתנדב בחמ"ל של אלירן ברדוגו. ראינו את הילדים של כולנו מתגייסים ומתנדבים. אני יכולה לספר על הבית הפרטי שלי: הבן שלי עזב ללימודים באוניברסיטת קולומביה והגיע להתגייס. בעלי, בן 60, הרגיש שכל גופו מגרד וגם הוא התגייס. שניהם נכנסו לחאן יונס. אני רואה פה דור צעיר, מופלא שכל כך אוהב את המדינה ובהחלט יש לנו מקום לאופטימיות".
נזכיר שגיסך, ניר ברקת, הוא שר הכלכלה. על מה אתם מדברים "פוליטית" בתקופה האחרונה?
”כל כולנו היום ב-7.10. נתחיל מזה שבעלי לא היה בבית המון זמן. גם כשהגיע, לא עניין אותנו כמעט שום דבר. אספר כאן אנקדוטה קטנה: כשחזרנו לשחק כדורגל, בעלי היה בחאן יונס. אני לא יכולתי להביא את עצמי להגיע למשחק. מהרגע שנכנסתי לכדורגל, הוא ליווה אותי לכל משחק וכשהוא היה בחאן יונס, לא יכולתי להגיע. יש את הדיסוננס בין שגרת חיינו לבין מה שכל אחד עובר בפן האישי”.
“אני חושבת שכל מה שעניין את מי שהיה שם ונלחם, זה קודם כל להחזיר את החטופים ולדאוג שמשטר החמאס ימוטט. לא עניין אותם שום דבר מעבר. זו הייתה המשימה העיקרית שלהם. אין לי ספק שכשהם יצאו מהלחימה, לכל אחד יש את הרצונות הפרטיים שלו. אני מתפללת בשבילם, כי הם נתנו את הכל, הם ויתרו על חלומות וחלקם שילמו בחייהם כדי שתהיה לנו מדינה טובה יותר. אני מתפללת בשבילם שאנחנו נערוך חשבון נפש, שתהיה חשיבה מחדש. שיהיו יותר נשים, אין ספק שיש לנו חיילות לוחמות והן צריכות להיות במעגלים הקובעים ולא רק בחזית. יש לנו נשים בעמדות מפתח. נכון, יש שיפור עם השנים ואני מקווה שהמגמה הזו תימשך בעתיד".
ניר ברקת (אורן בן חקון)אפשר לומר שאין אישה שיותר פועלת בעולם גברי ממך. את נמצאת בצמרת קבלת ההחלטות בספורט הישראלי. איך גורמים להביא למקומות האלו עוד נשים?
”כשאני נכנסתי לעולם הזה, אני בטוחה שהרבה גבות הורמו. בסופו של דבר, צריך להגיד את האמת: אנחנו נמדדות במבחן התוצאה. כשאנחנו עושות עבודה טובה, אז סומכים עלינו. קיבלתי פרגון עצום מהקולגות שלי, זו החובה שלנו. נכון, יותר בוחנים אותנו, אבל ברגע שפרצנו את תקרת הזכוכית – השמיים הם הגבול, לכל אישה, בכל תחום".
בספורט הישראלי יש בעיה תקציבית, שרוב הכסף הולך לספורט הגברי.
“כדורגל הנשים היום מתוגמל מאוד. אנחנו פותחים בקרוב קבוצת נשים אז אני קצת מעורה בנושא. מדובר בתהליכים שקורים. כשהנשים, ולא משנה באיזה תחום, יביאו הישגים, זה דבר שיגרור דבר ואין לי ספק שגם שם תשבר תקרת הזכוכית".
אלונה ברקת (עמרי שטיין)איך מביאים נשים בגיל צעיר לשחק כדורגל?
”זה תהליך. יש לי 3 בנים. הדוגמא שהם רואים – אמא עובדת ומתפתחת – זה מעודד בשבילם איך הם רוצים לראות את החיים שלהם. אין לי ספק שהיום ילדות גדלות לא כמו פעם, יש להן מודלים לחיקוי. הן מתקדמות ויודעות שהן יכולות לעשות כל מה שהן רוצות ואין לי ספק שתהיה היענות גדולה לקבוצה שלנו".
לסיום, הקבוצה שלך מאוד מחוברת לעיר. את רואה מה קורה לעסקים בעיר באר שבע כרגע, רואים זאת בהוצאות הצריכה, רואים זאת באבטלה. מה קורה שם?
”אין ספק שיש קושי כלכלי. הוריי גרים באשקלון. העיר ש"זכתה" בתואר המפוקפק העיר הכי מטווחת בארץ. את רואה את הנזק והנזק הכלכלי. מקבלי ההחלטות צריכים להבין שצריך לא רק פיצוי, אלא שינוי בתפיסה. מה שכן, יש חוסן מדהים של האנשים, אנשים שבאמת אוהבים את המולדת. הם עסוקים בעשייה, כל אחד בחלקו. אם יש משהו שמעודד אותי - זה הדבר הזה".
ברדה: לא זוכר את מכבי מבזבזת זמן בבית