אני אוהד את הפועל ב"ש ב-53 השנים האחרונות. בווסרמיל, אז המוצלחים שבשחקני הקבוצה היו נהגי אוטובוס. היינו ילדים נלהבים. ואז הגיעה אלונה, המלכה אלונה והעיפה אותנו לצמרת הכדורגל הישראלי. ערכים, מצוינות, הגינות ומשפחתיות. תקציבים גדולים לצד חינוך לערכים. המועדון הפך להיות לקבוצה האהודה ביותר בישראל. ויש לנו את האוהדים הנפלאים והמסורים ביותר עד היום.

אלונה היא מנהיגה, אחת שיודעת להשפיע ולסמן את המחר, האישה היחידה בתחום, הפנים המאוד יפות של הספורט הישראלי. שיטות ניהול מודרניות, ממשל תאגידי של חברות הייטק לצד יצירת תא משפחתי מחויב לסמל ולאוהדים, הפכו לקבוצה מרגשת מאוד, יצירתית ומחויבת. 

אלונה ברקת (רדאד ג'בארה)אלונה ברקת (רדאד ג'בארה)

ולפתע: מלחמת עולם! הקורונה. במקרה הטוב שואה כלכלית בוודאי לכל תחומי הספורט, התרבות והבידור. לא יהיו משחקים כי לא תהיינה התקהלויות. פשוטו כמשמעו. אלונה הבינה זאת ראשונה כהרגלה. זוהי חובתו של כל מנהל לדאוג לשלום הפירמה ולעתיד עובדיו. אלונה הציעה יציבות. לא פתרונות ים תיכוניים רגילים של לצלוח את החודשיים הקרובים ואח"כ נראה מה יהיה, אלא, יצירת פתרון ויציבות מלאה לשנה ומחצה.

כמפקד שמסתער קדימה שיתפה את שחקני המועדון, אבל הפלוגה לא הסתערה איתה. במקום זאת, חלקים מהשחקנים נכנס למגננה, לסירוב, לעיכוב ולסוג מסוים של חוסר אכפתיות. מילא מאלונה, אני מדבר על חוסר אכפתיות מהסמל או מהאוהדים. נכון, לא כולם. אבל במקום להצטרף למנהיגה, הם שמעו לסוכנים, לאימהות וכו’.

יוסי אבוקסיס מתדרך את שחקני הפועל ב"ש באימון (איציק כלפי)יוסי אבוקסיס מתדרך את שחקני הפועל ב"ש באימון (איציק כלפי)

אלונה הבינה את המצב. לבדה אפילו היא לא תהיה מסוגלת לצלוח את התקופה המטלטלת הזו. והחליטה ללכת. ומהר. לפני 4 שנים זה לא היה קורה. כשברדה קפטן ומליקסון בחדר ההלבשה, הם היו מתגייסים מיידית. ללא תנאי. ברדה היה אומר: "תראו לי היכן לחתום". מליקסון היה מתבדח ומעביר לחברים.

איבדנו את המחויבות לסמל לפני שנה שנתיים. מרגישים את זה במגרש. גם עם ברק בכר זה לא יכול היה לקרות. אבוקסיס חדש. עדיין לא חלק מהבית. במקום שחקני סמל, יש לנו לא מעט שכירי חרב. ושוב איני מתייחס לכולם חלילה.

מליקסון חוגג עם ברדה. שחקנים כדוגמתם היו נוהגים אחרת (משה חרמון)מליקסון חוגג עם ברדה. שחקנים כדוגמתם היו נוהגים אחרת (משה חרמון)

אבל זהו המצב. באר שבע תצטרך להמציא עצמה מחדש. עם שחקני בית רבים. עם אנשים שמסתכלים בלוגו המועדון ומזילים דמעה. תודה לך אלונה על ההיסטוריה. תודה לך על הכול. וכן, תודה לך גם קורונה. שיקפת לנו את המציאות.

אהה כן, גילוי נאות וזה: אני מכיר את אלונה ואת הברקתים. אני אוהב ומעריך אותם מאוד. ואני? אעלה על יצועי ואגלוש לי ביוטיוב ואצפה בבאר שבע שלנו. ואזיל דמעה.

כותב הטור, הדר גולדמן, הוא איש נדל”ן ופרסומאי לשעבר שאוהד את הפועל ב”ש מגיל 3 והשתתף בעבר בתוכניות הריאלטי ‘גולסטאר’ ו-’הכרישים’

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה