מה לא נאמר על בית”ר ירושלים הקיץ? מחמאות רבות הורעפו על הקבוצה שנראה כי נמצאת בתחילתה של תקופה חדשה תחת הנהגתם של ברק יצחקי על הקווים ואלמוג כהן כמאמן מקצועי. הקבוצה השיגה תוצאות יפות במשחקי ההכנה, נראתה טוב בגביע הטוטו ואף החתמות של שחקנים בכירים כמו ז’אן מרסלין, סילבה קאני וכמובן פטריק טוואמסי נעשו בבירה.
רבים כבר הכתירו את הקבוצה כמועמדת לאליפות, אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. נכון שהקבוצה הירושלמית נראית בפתיחתו של שחר חדש. הקבוצה משחקת התקפי ופתוח, לא פוחדת ללחוץ (בניגוד לשנים עברו) והתחושות בבית וגן הן שהקבוצה באמת צועדת אל עבר פסגת הטבלה, ומתכננת את חזרתה למקומה הטבעי בליגה.
לצד התחושות, הבעיה בבית”ר ירושלים הינה עמוקה יותר. שחקני הרכש החדשים, בתוספת לירדן שועה ועדי יונה, לא יצליחו לבדם להנהיג את הקבוצה לפסגה ובשני משחקי הליגה הראשונים של הצהובים-שחורים זה היה ברור לעין. הניצחון על מ.ס אשדוד הזכיר את העונות הקודמות, בהן הירושלמים לא פעם ולא פעמיים שמטו יתרונות מבטיחים בדרך לאיבוד נקודות קריטי, ורבים מאוהדי הקבוצה יכלו לחזות את שער השוויון, שלבסוף עם הרבה מזל לא הגיע.
גם בהפסד נגד העולה החדשה, עירוני טבריה, היה נראה שמשהו פשוט לא עובד. אז נכון, מרגע שירדן שועה עלה לדשא הקבוצה אכן נראתה מסוכנת יותר, אך קבוצה לא יכולה להסתמך על שחקן אחד בלבד ועל כן ברק אברמוב מוכרח להכניס את היד אל הכיס ולבצע עוד החתמות בכירות.
נראה כי בבית”ר בונים על 11 שחקנים שיובילו אותם לעונה מוצלחת אך אלו אשליות שווא. גרגורי מורוזוב כבר תקופה לא מזכיר את היכולת שלו מהשנה שעברה, זוהר זסנו עדיין לא עשה את קפיצת המדרגה, ובמרכז ההגנה, גיל כהן נראה כאחד שעוד צריך להשתפשף ובעצם מותיר את ז’אן מרסלין כשחקן ההגנה היחיד שעושה את עבודתו נאמנה.
בקישור של יצחקי נראה כי הבעיה עמוקה אף עוד יותר. קשר אחד בכיר עם אופי הגנתי (איסמעילה סורו), לצד שני קשרים עם אופי התקפי (עדי יונה ודור מיכה), כאשר לצידם נותרו רק ירין לוי ונדב מרקוביץ’, שהמשחק נגד עירוני טבריה וההרחקה שספג מרקוביץ’ אחרי שעלה מהספסל הוכיחו כי אינו מוכן עדיין לליגת העל. בית”ר חייבת קשר אחורי נוסף ברמה גבוהה ותעיד על כך פציעתו של סורו, שהותירה בור גדול במרכז השדה הירושלמי.
ההתקפה של בית”ר אמנם נראית כמו החוליה היחידה שמתפקדת, אך הצבתו של ירדן שועה בעמדת החלוץ נראית כמו טעות. השחקן, שהיה אחראי על מספרים דו ספרתיים של שערים מעמדת הכנף, נראה כמי שרודף אחרי הצל של עצמו בעמדת החלוץ, כאשר גם מיירון ג’ורג' לא יכול להיות החלוץ הבודד בסגל של קבוצה ששואפת למקומות הכי גבוהים.
לסיכום, לברק אברמוב, שייאמר לזכותו כי צינן את האווירה התקשורתית שכבר הכתירה את בית”ר כאחת מהמועמדות לאליפות, ולברק יצחקי ואלמוג כהן, ישנה עוד דרך ארוכה על מנת להחזיר עטרה ליושנה ולשים את בית”ר ירושלים במקום אליו היא שייכת. ללא חיזוק משמעותי, ספק אם הקבוצה בכלל תצליח לעשות פלייאוף עליון.
כל הכישרון הרב (ויש כישרון) שנמצא על כר הדשא, לא שווה ללא עומק בספסל. על כן, הבעלים של בית”ר מוכרח להכניס את היד לכיס, להחתים קשר ברמה גבוהה, להוסיף גיבוי לקו ההגנה (בלם שיוכל לתפקד גם כמגן), ואף לצרף שחקן התקפה נוסף שיוכל לשחרר את ירדן שועה לאגף ולהוריד עומס ממיירון ג’ורג’, ונוכל לראות בית”ר באמת אטרקטיבית, מנצחת ומסיימת בפסגת הטבלה בסוף העונה.
הכתוב הינו טור דעה.