האירוע השנתי של מרכז השלטון המקומי - Muni Expo מתקיים בימים אלה במרכז הירידים תל אביב, כאשר אחר הצהריים (רביעי) התקיים פאנל בהנחייתם של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ, שכלל את האורחים: ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, מאמן בית”ר ירושלים ניר קלינגר, יעקב בוזגלו וכדורגלני העבר אבי נמני וסילבי ז’אן. נושא הדיון היה האם הרשות המקומית צריכה להיות בשליטת המועדונים בעיר והאם ההורים הורסים או עוזרים בפיתוח ילדיהם.
תחילה הפאנל נפתח בשאלה לבעלי הפועל ראשון לציון בכדורגל, אייל ברקוביץ’, אם קבוצתו נפגעת מכך שנמצאת בשלטונה הכלכלי של עיריית ראשל”צ: “קיבלתי את הקבוצה לפני ארבע שנים מידיו של דב צור ראש העיר בזמנו, בהתחלה הוא חיבק אותי, עזר לי והמגרשים היו נהדרים אך אחרי שלוש שנים היה משבר בקואליציה ובשביל לצאת מהמשבר הוא היה צריך לתת לאנשים לשמוע את מה שהם רוצים לשמוע. ביום בהיר אחד, כשקבוצתו מועמדת לעלות ליגה הוא קרא לי למשרד ואמר לי ‘תשמע אייל אתה כישלון טוטאלי’, ביקשתי שיסביר, כי היינו נקודה מלעלות ליגה, ואז הבנתי שהכל פוליטיקה וכל אלה שרצו שאצא מהעיר רדפו אותו ועשו לו את המוות כדי שזה יקרה והוא התהפך והלך נגדי. מה שאני מנסה להגיד פה, זה שקבוצות כדורגל צריכות להיות בבעלות פרטית לגמרי ואסור שיהיה להם שום קשר עם העירייה, בשנייה שהעירייה מתקצבת היא רוצה גם לשלוט בה וזה אסון לקבוצת כדורגל”.
ניר קלינגר, מאמנה של בית״ר ירושלים, התייחס לשאלה אם עיריית ירושלים קשורה לקבוצתו: “ראשית, יש ראש עיר חדש, אז מערכת היחסים נבנית בימים אלה. אנחנו עובדים על זה שמשה ליאון עוד יגיע. ראש העיר הקודם ניר ברקת הוא אוהד הקבוצה, הוא תמך בנו ואני אוהב אותו באופן אישי, אבל אני לא חושב שעיריית ירושלים תמכה כספית, אולי במתקנים. אני מסכים עם דבריו של אייל שראשי עיריות צריכים לעזור בתקצוב מחלקות נוער, מתקנים, אבל כסף חי לתת לקבוצות אני לא חושב שזה הדבר הנכון”.
שחקן העבר וסוכן השחקנים בהווה אבי נמני נשאל אם העיריות עוזרות או מפריעות לקבוצות: “הייתי בפרויקט הראשון שהוקם באשקלון דרך ראש העיר. עד שהתחילו כל הבעיות עם המעצרים הוא עשה עבודה נפלאה בתרומה שלו למחלוקות הנוער, בית ספר לכדורגל, המשאבים והסבסוד של משלחות ילדים שלא יכלו לשלם לבית הספר לכדורגל. מהרגע שהתחילו בעיות אישיות והוא לא היה יכול לתפקד יותר בתור ראש עיר אז כל העסק התפרק. אני עדיין חושב כמו ניר שעדיף שהכסף של הרשויות שהולכות לקבוצות יילך למחלקות נוער שזה הכי חשוב”.
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, נתן את דעתו: “אני גם מסכים עם אייל, בתאוריה הוא צודק, אבל אם ראשי הערים מחר סוגרים את הברז, אין כדורגל בישראל, יש בעלים בודדים. כל הכספים בספורט נמצאים אצל העיריות וטוב שכך, כי ראשי הערים קובעים איזה ענפים יהיו. אתם חושבים שלשרת התרבות והספורט מירי רגב איכפת מהספורט הישראלי? היא בהתחלה בכלל לא רצתה להיות שרת הספורט. צריך לבנות מחדש, קודם צריך לבטל את משרד הספורט ולא צריך שר ספורט במדינת ישראל, הספורט צריך להיות תחת החינוך, כי בסופו של דבר ספורט זה חינוך”.
כדורגלנית העבר סילבי ז’אן התייחסה לחוסר הסיוע של עיריות והמדינה לכדורגל הנשים: “עיריות ממש לא עוזרות, זה עצוב, גם המדינה לא. לי מאוד כואב על עניין כדורגל הנשים, העיריות בכלל לא מעורבות. מה זה אין תנאים? אין תנאים כי אין כסף, מאיפה הכסף אני שואלת, מקבלים כסף והוא נעלם, הוקוס פוקוס הכל נעלם. המגרשים? במשחק האחרון שהיה בווסרמיל בבאר שבע זה לא היה מגרש, שיחקו בבוץ פשוט בושה וחרפה. הבנות מפחדות להתאגד שיסגרו את הליגה. זה עצוב, במדינת ישראל אין כדורגל, אני מדברת על הנשים, בגברים יש תנאים והלוואי היינו מקבלים שליש מאותם התנאים”.
יעקב בוזגלו, שארבעת בניו בעולם הכדורגל, הסביר את הכדורגל מנקודת מבט של אב: “מעבר לשר, כל החינוך מתחיל ומסתיים בבית. לצערנו אנחנו אוהבים לחפש אשמים, אם נדע לקחת אחריות על כל מה שאנחנו עושים, יהיה לנו ספורט. אני הייתי אומר עד גיל 10 צריך רק ללמד, אחרי זה אפשר לעשות תחרות בשילוב עם למידה. קוניק אמרת שבלי העיריות אין ספורט, בלי ההורים אין בכלל ספורט”.
בחלק השני של הפאנל נשאל קלינגר על מצב הכדורגל בארץ: “אנחנו לא הולכים קדימה בגלל כל הדיון הזה, ההורים זה בסדר שהם באים לראות אבל הם לא צריכים להיות יותר מדי מעורבים. הלחץ היום על השחקן הוא מטורף, זה פוגע בעצמאות ובביטחון של הילד ולכן אנחנו בפיגור גדול, כי לא גדלים יותר ברקוביצ’ים ונמנים ברמה הנדרשת. אנחנו לא דורשים מצוינות מהילדים שלנו, זה בחינוך, וכן תחרות ולנצח כי זה מהות הספורט מגיל 0”.
ברקוביץ’ הסביר את ארבעת העקרונות שבלעדיהם לא יתקיים כדורגל בישראל: ״אחד זה מתקנים: אין לנו מספיק מתקנים במדינת ישראל בשביל להכיל את כל הילדים שרוצים לשחק כדורגל. השני הוא המאמנים: רמת האימון בילדים הם מהנמוכות בעולם והמאמנים בגילאי ילדים לא יודעים לאמן. השלישי: אם יהיו לנו מגרשים ומאמנים נוכל להביא אלפי ילדים לכדורגל, כרגע משחקים רק מאות וצריך להביא אלפים אם לא עשרות אלפים. האחרון, שעל זה אני חולק עם ניר, בגילאים צעירים צריך לחנך אותם לכדורגל נכון ולא לתחרותיות, מאמן צריך להביא ניצחונות ונקודות כי ראשי הקבוצות דורשים מהם גם בגילאים האלה”.
נמני סיכם את מצב הכדורגל בארץ: “לדעתי אנחנו המדינה היחידה בעולם שהכדורגל לפני 20 שנה הוא פחות או יותר ברמה של הכדורגל היום, ואני עוד עדין עם זה. תראו איך מדינות בעולם מתקדמות, תראו את לוקסמבורג, שהיינו מנצחים אותם בקלות והיום עשו קפיצת מדרגה מדהימה, איפה איסלנד או שווייץ שעשו מהפכות אדירות והפכו למעצמות. שלא נדבר על מדינות המפרץ כמו קטאר, ערב הסעודית וירדן כי משקיעים במחלקות הנוער ומכשירים מאמנים כי מביאים מאמנים איכותיים ממדינות מובילות באירופה ובסוף יש תוצאות”.
יעקב בוזגלו: “אחת הבעיות הכי גדולות בכדורגל בישראל הוא זילות במאמן ובשחקן. אי אפשר להתעלם מזה שחוץ מלהפחיד שחקנים, לא עושים כלום. לא ראיתי תמיכה בשחקנים והכי גרוע, תסתכלו על רוב כדורגלני העבר, אין להם אופק, חזון או עתיד ובסופו של יום אחרי הכדורגל מחפשים איך לגמור את היום. אני לא יודע אם היום ההורים חכמים פי מאה, הבעיה מתחילה שמשקיעים עשרות אלפי שקלים על כל ילד ורוצה להבטיח את עתידו במיוחד אם מוכשר. זו לא הזכות של ההורה להתערב אלא חובה, כי אחרת לא יהיה בכלל כדורגל”.