אצל לא מעט אנשי כדורגל, קיימת המחשבה שלמצוא שחקני חיזוק בחלון העברות של ינואר זו משימה לא פשוטה. המנטרה החוזרת היא: “קשה למצוא שחקנים איכותיים באמצע העונה, שחקנים טובים לא נמצאים על המדף בחודש ינואר”. אפשר להתחבר לתזה הזו, אבל יחד עם זאת, מועד העברות בכדורגל הישראלי בדרך כלל מביא עמו חגיגה של רכישות, ולמרות הקלישאה על הקושי בלהביא מציאות בינואר, יש גם לא מעט הצלחות שהתגלו דווקא במועד המושמץ.
הנה, בית”ר ירושלים עשתה זאת, או יותר נכון, אלי טביב. בעונה שעברה הבעלים הנחית בינואר את הצרפתי המצוין אנטואן קונטה, מי שנחשב בסיום העונה שעברה למגן הימני הטוב ביותר בליגה. העונה, כשכולם דיברו על הצורך בחיזוק של בלם זר, טביב כהרגלו עשה מה שהוא מבין והחתים בקבוצה את יאקוב סילבסטר. מה שלא כולם ידעו באותה תקופה היה שמבחינת טביב כבר הוחתם בלם בקבוצה, עוד לפני ההחתמה של סילבסטר, לא אחר מאשר אופיר קריאף.
הקשר מוגדר היום בירושלים – “ההחתמה הכי טובה של טביב בעונה הנוכחית”. הכל התחיל כשהבעלים חיפש בלם לחיזוק הקבוצה והציעו לאלי אוחנה את קריאף כשחקן שאמור לסיים את דרכו בעירוני קריית שמונה. טביב שמע על ההצעה ונזכר שבקדנציה האחרונה שלו במועדון הוא שיחק לא מעט פעמים כבלם. הגלגלים בראש של טביב החלו לעבוד, “הנה בלם, חלוץ זר יבוא להשלים את ההתקפה, והסתדרנו”. כך חשב הבעלים ואכן פעל.
לקריאף נאמר עם החתימה על החוזה בירושלים שבונים עליו כבלם, הוא התחיל לצפות בלי הפסקה בדיסקים עם הביצועים של הבלמים הטובים בעולם. הוא רצה לחזור לבית וגן ועם הרעב שלו לבית״ר הוא היה מוכן לשחק גם בין הקורות כשוער.
“קריאף זה ילד שגדל ביציע המזרחי”, מדגישים בירושלים, “תראה, עידן ורד אהוב מאוד על ידי הקהל ואיתי שכטר הוא שחקן משמעותי, קפטן, חיבור מנצח. אבל אופיר זה הכי בית״ר. נכון, אין סמלים היום, אבל זה שחקן שלנו, ירושלמי. המשפחה שלו גרה חמש דקות מבית וגן, זה ילד בית”רי”.
קריאף הגיע לבית״ר ירושלים אחרי שאיזי שרצקי ויתר עליו, נתן לו פיצוי ואיחל לו בהצלחה. בקריית שמונה הוא שיחק שנה וחצי ולפני כן עוד עונה במכבי חיפה, שם ויתר על חוזה לשלוש שנים כדי ללכת למקום אחר, כמו שעשו לפניו לא מעט שחקנים שרצו לברוח מכפר גלים. קריאף הגיע העונה לקדנציה שנייה תחת אלי טביב, שלא הסתדר איתו על הסכומים לפני שלוש שנים והשחקן נמכר תמורת 1.7 מיליון ש”ח. אגב, לבית״ר הוא חזר בחינם. הקשר התחיל להתאמן עם הקבוצה וכבר בהתחלה ראו שיש בו משהו שיכול להועיל דווקא באמצע, אבל הרעיון שמספר 24 יהיה בלם נוסף לקבוצה לא ירד מהפרק.
ואז הגיע המשחק מול בני סכנין. הקבוצה הייתה בפיגור של 2:0 בטדי אחרי 30 דקות, פול אדגר לא תיפקד ובני בן זקן החליט לעשות שינוי עוד לפני סיום המחצית הראשונה. הוא הסתכל לספסל וקרא לקריאף, שבקושי שיחק מתחילת העונה בקריית שמונה ועשה רק כמה אימונים בבית וגן: “תתחמם זריז, חמש דקות אתה נכנס במקום פול”.
הסוף ידוע, קריאף נכנס במקום אדגר, כבש שער עוד לפני סיום המחצית, בישל שער נוסף וסחף את הירושלמים ל-2:4 גדול על סכנין. בסיום המשחק כולם הבינו, לא בלם ולא נעליים, קריאף הוא מניה בטוחה באמצע. עם קלאודמיר פריירה ואריק סאבו, ואפילו דוד קלטינס שיחזור, הקשר יקבל את חולצת ההרכב. הוא חזק, טכני, מחויב, זריז, מהיר, לא מפסיק לרוץ ובעיקר לא רואה בעיניים, “לוחם” קוראים לו בקבוצה.
“קריאף לקח את ההזדמנות שלו בשתי ידיים, הוא לא חיכה שיתנו לו. מהרגע הראשון ראית מה זה שחקן שרוצה לשחק, ובכל מחיר. הוא לא שיחק הרבה מתחילת העונה, רצינו לשמור עליו, להכניס אותו לאט לאט לעניינים כי הוא חשוף לפציעות ורק רוצה לשחק. גם במשחק האימון מול רמת השרון הוא רצה לעלות על כר הדשא”, מסבירים בצוות המקצועי.
גם אלי טביב וגם אלי אוחנה מחייכים כשמדברים איתם עליו, לא הרבה הבינו למה היה דחוף להחתים עוד קשר לקבוצה והנה זה מסתבר כמהלך מצוין. קריאף בן ה-27 כבר שיחק בנבחרת הנוער של גיא לוזון והתקדם מאוד עד שהגיע למכבי חיפה. ידוע שבירושלים חוזרים לחיים והנה זה קורה גם לו, ואפילו מוקדם מהצפוי.
הבעלים כבר הודיע לאנשיו כי יממש את האופציה על הקשר גם לעונה הבאה, בינתיים קריאף מדבר עם כולם רק על משחק הגביע ביום ראשון הקרוב. “כילד אהדתי בית”ר וחלמתי לשחק בקבוצה שאני כל כך אוהב ולקחת איתה תואר”, סיפר לחברים שלו בבית וגן. כאחד שעבר בק”ש הוא הסביר לשחקנים: “ביום ראשון הולך להיות לא פשוט, אני מכיר את הדרך שבה חושבים בקריה. הם לא חוששים מאף קבוצה ומאמינים בעצמם. זה לא יהיה קל, אבל עם האוהדים שלנו שישלטו ביציעים בסמי עופר, אנחנו חייבים לעשות את זה. לא נוותר עד הרגע האחרון כדי להגיע לגמר הגביע”.