על רקע ההחלטה להחזיר את ליגת העל לפעילות, בעלי בית”ר ירושלים, ברק אברמוב, דיבר אמש (רביעי) בתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM על החזרה, המלחמה, האוהדים ועתיד המועדון. אגב, בסוף השבוע הזה ייערך משחק השלמה בין מכבי חיפה להפועל פ”ת, כשהליגה תחזור במלואה בסוף השבוע הבא (2.12).
היינו בדובאי באותה שבת השחורה וראיתי אותך בלובי לא נח לשנייה ומנסה לעזור בבתי מלון ומזון לכל מי שנמצא שם. כל הכבוד.
”אני חשוב שזה המעט שאנחנו בתור אזרחים שיכולים לעזור כל אחד במה שהוא יכול לעזור. זה התפקיד שלנו בתור אזרחים. כל הכבוד זה לחיילי צה”ל, אנחנו עושים את המעט שאנחנו צריכים לעשות”.
מה העמדה שלך בנושא חזרת הליגה? לא בא לך כדורגל כרגע?
”דרך אגב גם מקבל מאות הודעות של אוהדי כדורגל בכלל שמגבים אותי ואומרים לי ‘כל הכבוד שאתה נלחם למען האוהדים’, כי אני לא נלחם רק למען אוהדי בית”ר. אני חושב שכרגע בזמן לחימה כשיש חטופים, כדורגל הוא לא בראש מעייננו ואני חושב בתור אזרח שאנחנו לא צריכים לחזור לשחק, אבל מצד שני אני מבין שהמשק והחיים חוזרים לשגרה ואני מיישר קו עם דירקטוריון המנהלת שחושב אחרת ממני. זה בסדר, אמרתי את דעתי”.
אם הלחימה תימשך עוד חודשיים-שלושה, גם אז לא תרצה?
“כשאני דברתי על חזרה למשחקים זה היה לפני שלושה שבועות, זה היה עוד בתחילת הלחימה. כיום אנחנו כבר מבינים שזו תהיה מערכה ארוכה ואנחנו מבינים שצריך לחזור לשגרת חיים עד כמה שאפשר. אני חושב שכדורגל בלי קהל וכדורגל בכלל כרגע, כמו שאין הופעות של אמנים, אז גם כדורגל יכול לחכות, אבל חושבים אחרת ממני ואני מתיישר ומכבד את ההחלטה”.
לא רצית לחזור בגלל הלב או בגלל הזדהות עם חברך ג’קי בן זקן מאשדוד?
”זה שני דברים שונים. קןדם כל אני אמרתי את זה בהתחלה, עוד לפני שאשדוד הייתה הנפגעת העיקרית, שכדורגל לא צריך לחזור. בפגישה האחרונה שהייתה במנהלת אני כן באתי לעזרת המועדונים הקטנים, שזה אשדוד, חדרה וסכנין, שבמקרה שלהם אין להם זרים, הזרים שלהם לא חזרו לארץ. הם לא יכולים לשחק עם שחקני סגל שרובם נוער, אז אמרתי בוא נהיה שוויוניים, או שנדחה או שנשחק כולם חודש אחד בלי זרים”.
“אני, דרך אגב, מוכן כי הזרים שלי חזרו. אני באתי לעזרת עוד מועדונים, לאו דווקא בן זקן, זה לא משנה מי המועדון, זה משנה שאנחנו צריכים שיהיה פייר בליגה. אני אדם שתמיד מחפש פייר ולא משנה אם זה לטובתי או לרעתי, אחרים חשבו שונה ממני. בסוף ארז כלפון הבריק עם דחייה לשבוע, בהתחלה אשדוד וחדרה סירבו לה, לקח לי 24 שעות לשכנע אותם, ארז עשה את העבודה שלו והשר זוהר גם כן התערב ופתרנו את זה בסוף”.
אתה הוצאת את השחקנים לחל”ת.
“אני לא הוצאתי לחל”ת. הוצאתי מכתב שאני מוציא את השחקנים לחל”ת, הם הגישו דיון לבית המשפט שהיה צריך להתקיים. אני הייתי נציג של המנהלת באותם ימים, ישבנו עם ארגון השחקנים בתקווה לעשות מתווה לכולם. ישבנו שלוש שעות בפגישה ולא הצלחנו להגיע לשום פתרון, באותו ערב השחקנים של בית”ר פנו לכפיר אדרי ואמרו שהם רוצים לשבת איתי כדי להגיע למתווה, אמרתי לכפיר שיבואו בכיף”.
“באתי, שמתי את הדברים על השולחן, דיברתי איתם שיחה לבבית ואמיתית, הסברתי להם את מה שקורה כרגע במועדון ומה העזרה שאני צריך. הם החליטו שהם לא מוכנים להוריד שקל ואמרתי להם שאם הייתי רוצה להוציא אותם לחל”ת אז לא הייתי נפגש איתם. ניסיתי להסתדר איתם, הם החליטו לא להוריד. אחרי שלוש וחצי שעות של שיחה הם הסכימו להוריד 10 אחוז, אמרתי להם ‘10 אחוז? תודה רבה’ ושהם יוצאים לחל”ת”.
מאוד התעצבנת עליהם אז.
”זה לא עניין של להתעצבן, בסוף לכל אחד יש את המשכורת שלו ואת החוזה שלו. אני יכול להבין אותם בראייה שלהם, אני מסתכל מהראייה שלי ושל המועדון”.
אבל אמרת שהם בגדו בך.
”אין פה עניין של בגידה,זו לא מילה נכונה. אני חושב שצריך גם להסתכל על הכרת הטוב. באתי ולקחתי מועדון מלמטה, ניסיתי לעשות תקציב גבוה ואף אחד לא חשב שתהיה לחימה. מאז שנכנסתי אין אחד שלא קיבל עד השקל האחרון את המשכורת שלו כולל חובות עבר של עשרות מיליונים ששולמו, באתי לקחת משהו מכלום ולנסות לצמוח. באה מלחמה וביקשתי מהם רק לשלושה חודשים. אמרתי להם חודשיים תעשו קיצוץ וגם זה רק למי שמרוויח סכומים גבוהים, אמרתי שאני לא נוגע במי שמרוויח סכומים קטנים. הם לא הסכימו. ארגון השחקנים הבין שבית”ר הוציאה לחל”ת וכנראה פחדו שעוד קבוצות יעשו את זה, אז הם הגיעו להבנות על קיצוץ רוחבי לכולם. ברגע שהקיצוץ הזה נהיה אז בית”ר נכנסה לזה וכל השחקנים חזרו מחל”ת, כי הם הבינו שארגון השחקנים שינה את דעתו”.
כמה כסף הפסדת בחודשיים האחרונים?
”את המספרים בדיוק אני לא יודע, אני רק יכול להגיד שההכנסה בחודשיים האחרונים כמו של קבוצת ליגה אחרת היא 290 אלף, 200 אלף מהמנהלת ו-90 אלף מהטוטו. בדרך כלל ההכנסות שלנו בחודש הן 2.5 מיליון-2.8 מיליון. זו מכה לכל הליגה ואני מקווה שבאמת כמו שהבטיחו לנו יהיה מתווה שייתן רשת ביטחון”.
המתווה תלוי בחזרה למשחקים.
“נכון, חוזרים השבוע. השבוע יש משחק השלמה ושבוע הבא חוזרים כולם”.
כשאיימתם, מה היית טוען בבית הדין?
”שוויוניות”.
חדרה שאין שם טילים, מה יש להם להלין?
”אם השחקנים הזרים לא חוזרים אז זה לא משנה איפה. גם בירושלים לא היה טילים והשחקנים שלי בהתחלה פחדו”.
אנחנו רואים שכן חוזרים, אני חושב שיש פה אינטרסים של קבוצות שבנו את עצמן חלש.
”אם היו מבקשים הקפאת יורדות הייתי מתנגד לזה. אני אמרתי שאם מבקשים הקפאת יורדות אז אני לא במשחק. ליגה בלי יורדות ובלי אלופה – אין ליגה. בואו לא נשחק כדורגל ולא נעבוד על הציבור”.
אם היית יו”ר המנהלת, היית מתנהל אחרת?
“כלפון דואג לפן הכלכלי בעיקר למועדונים הקטנים, כי הוא מבין שאם הסכומים יירדו להם אז הם לא יוכלו לשרוד. הוא דואג שהפן הכלכלי לא יירד, כי אם היינו מצמצמים את הליגה אז היה יורד כסף מזכויות שידור, ספונסרים וטוטו. אני חושב שארז בסוף נתן פתרון מצוין, שגם אשדוד יכולה לקבל עוד משחק דחייה עם היריבה תסכים. אשדוד בסוף היא הנפגעת העיקרית כי כולן התאמנו והיא לא התאמנה, כל השאר צריכות לחזור לשחק. עוד פעם, אני בתור אזרח לא חושב שצריך לחזור לשחק, אבל מכבד את ההחלטה”.
אתה יכול להסביר את המשולש בין בית”ר, הפועל ב”ש ואשדוד? זה נראה שאתם משולש שמקבלים את ההחלטות ביניכם.
”העובדות שונות כי אלונה ברקת לא הצביעה כמונו”.
היא הפתיעה אותך? מה היה שם?
”ממה שאני יודע זה שהיא גם כן ביקשה דחייה של שבועיים, ברגע שהיא ראתה שכנראה אין רוב אז היא נמנעה”.
כשהייתה את ההצבעה, אמרו שזה לפי א.ב. ואלונה הייתה הראשונה, אז היא אמרה אני אצביע אחרונה.
”יכול להיות, לא יודע. לא הקשבתי”.
תסביר את המשולש?
”ברמה חברית, אני חבר של בן זקן ולא מכחיש את זה, יודעים את זה. ברמה של קולגות, אני בקשר טוב עם כולם, עם מכבי ת”א, עם מכבי חיפה ועם משפחת ברקת”.
זה עוד מתקופת משה חוגג שבית”ר עם ג’קי ואלונה.
“אני הלכתי עם שינו זוארץ בבחירות, אם היינו יד אחת אז היינו יד אחת עם כולם. כל אחד עושה מה שנוח לו. שוב, אני לא מסתיר את החברות שלי עם ג’קי, אנחנו חברים בלי קשר לכדורגל”.
אתה גם חבר של אלי ברקת?
”כן, אני בקשר טוב עם אלי ברקת. מצד שני גם יעקב שחר הייתי איתו שבוע שעבר בארוחת צהריים. אני בקשר טוב עם כולם”.
יש שמועות שג’קי שותף שלך בבית”ר.
”לא שמעתי את זה, בעבר שמעתי, לא עכשיו”.
שמענו את זה השבוע.
”שג’קי שותף שלי בבית”ר? הלוואי”.
אתה מחפש קונה לבית”ר?
”בית”ר היא לא על המדף, אבל אני כן אשמח שאם יש איש ראוי ממני ויידע לעשות תקציבים יותר גדולים משלי אז אני אתן לו בשמחה. אני יודע להחזיק את בית”ר וכמו שאתם רואים בית”ר מוחזקת היטב והכל עובר חלק בבקרה התקציבית. הכל בסדר. להגיד לך שזה קטן עליי? לא, אבל זה גם לא גדול עליי. זה בסדר, בממדים שלי. אני תומך בבית”ר כי בסוף אני אוהד בית”ר, אם יבוא מישהו שיש לו גב כלכלי יותר גדול משלי, אז אני בתור אוהד אשמח להזרים כסף כספונסר למועדון כדי שהמועדון הזה ימשיך קדימה, הוא אחד המועדונים הגדולים בישראל”.
אחרי הגביע היו לך פניות?
”לא. היה לי דיבור עם איש כדורגל אחד שפנה אליי ושאל אותי על בן אדם ספציפי, אבל הוא דיבר על שותפות ולא התאים לי. אמרתי אם הוא רוצה לקנות אז אני מוכן, שותפות לא”.
זה יומרני לבקש ממך תשובה לשאלה האם בית”ר תרוץ לאליפות?
”התחלנו את העונה במינוס 4 נקודות ובצורה לא הכי טובה מקצועית. חשבתי שהיינו יכולים להוציא קצת יותר ממה שהוצאנו בפן המקצועי. אנחנו רק במחזור חמישי, בוא נראה איך נחזור, איך הזרים יחזרו, איך יהיה כדורגל בלי קהל. אני לא חושב שאנחנו יכולים לרוץ לאליפות, אני כן חושב שיש לנו קבוצה טובה שיכולה לרוץ בצמרת. לא יודע עם הצמרת העליונה, אבל כן 3-4. אני חושב שיש לנו קבוצה טובה, גם תקציב השחקנים גדול”.
לפני המלחמה היית אומר שיש מקום לרוץ לאליפות.
”לאליפות? לא, אני אדם ריאלי. אני חושב שיש את מכבי ת”א ומכבי חיפה שבפער גדול יותר טובות מכל קבוצות הליגה, אני לא חושב שאנחנו יכולים לרוץ לאליפות”.
יש לך שאיפה לעשות אליפות עם בית”ר?
”אני תמיד שואף קדימה גם כשהייתי במועדון אחר יותר קטן מבית”ר, אבל מציאותי ולא חי בחלומות. אני גם לא יכול לעשות סכומים יותר ממה שהיום, היום תקציב בית”ר הוא 53 מיליון ש”ח אחרי ששנה שעברה הוא היה 26. הוא הוכפל”.
בדיעבד. אתה שמח שהגעת?
“חד משמעית כן, קודם כל הלב שלי בבית”ר והמועדון הזה חשוב לי מעומק ליבי. אני אוהב אותו וכיף לי. יש לנו חיבור טוב עם הקהל ועם העירייה, אני מרגיש שמעריכים את העבודה שאני עושה וזה כיף שאתה יודע שמעריכים. במקום השני שהייתי פחות העריכו, אבל בסדר, זה כדורגל, קצת קשה שיעריכו אותך. בבית”ר אני בינתיים מרגיש את ההערכה ואני נהנה”.
המקום השני זה בני יהודה.
”נכון. מי שלקח את המועדון הוא חבר שלי ואני מת שהוא יצליח, אני גם עוזר לו איפה שאני יכול”.
שמחים שאתה פה ושחזרה לך האנרגיה.
”אני בסדר ומקווה שגם המדינה תהיה בסדר, זה יותר חשוב מהכל”.
שהשיחה הבאה תהיה שנגמר הלחימה ושכל החטופים חזרו.
“בדיוק, זה הדבר היחיד החשוב שחשוב”.