21 שנים עברו מאז הדרבי האחרון בין בית”ר ירושלים להפועל ירושלים. 21 שנים, זה המון זמן, תארו לכם שב-20:30 בטדי יעלו שחקנים שלא יצא להם לחוות דרבי ירושלמי לא כשחקנים, לא כצופים בטלוויזיה ולא כאוהדי כדורגל. אביאל זרגרי, למשל, עוד לא נולד מאז הדרבי האחרון.
בעבר היריבות בין בית״ר להפועל ירושלים הייתה פוליטית, מצד אחד המערך וההסתדרות ומנגד, בית״ר של חירות והליכוד. אך עם הזמן הפכה היריבות לספורטיביות הרבה יותר מאשר פוליטית, המאבקים בימק״א תמיד היו אמוציונליים, כשהיו אומרים שיש משחק: “בית״ר נגד הפועל”, זה תמיד היה בית״ר ירושלים נגד הפועל ירושלים, לא כמו היום שזה מתייחס למשחק מול הפועל תל אביב. הכוונה היא שאחרי שהפועל ירושלים התדרדרה עד שנעלמה לאורך שני העשורים האחרונים, את מקומה תפסה הפועל ת”א שהפכה ליריבה המושבעת של בית״ר.
אם תשאלו את האוהדים הוותיקים של בית״ר, הם יגידו כי בסופו של דבר, היריבה הכי שנואה עליהם היא הפועל ירושלים. לא סכנין, לא הפועל ת”א ולא מכבי. הפועל ירושלים מול בית״ר ירושלים זו הייתה יריבות על ההגמוניה בעיר, על היוקרה העירונית ועל הזהות הירושלמית.
שלום עליכם, אושייה ירושלמית, מי שהיה האפסנאי המיתולוגי של הפועל ירושלים ואח של מאיר הרוש מבית״ר ירושלים, מספר: “פעם הדרבי זה היה פוליטי, כשבית״ר היו מנצחים את הפועל הם היו צועקים ‘אבל בהסתדרות’. פעם לדרבי היו מגיעים חברי כנסת משני הצדדים, הייתה לזה משמעות חזקה בעיר, זה לא כמו היום, היום זה הפך ליריבות ספורטיבית. אבל האמת, יש התרגשות בעיר, אנשים היו צמאים לזה, חיכו לזה. לדעתי הדרבי הירושלמי יותר חזק מהדרבי בתל אביב, יותר ססגוני, משפחות, אנשים היום מסתובבים בשוק מחנה יהודה ומתווכחים על הדרבי. בדרבי הכל פתוח. פעם, שבוע וחצי לפני הדרבי היה אש בירושלים, ערב שבת, בשולחן של שבת, יש משפחות שלמות שמעורבבים שם אוהדים של הפועל ובית״ר, זה ויכוחים וצעקות עד אמצע הלילה”.
כוכב העבר וקפטן בית״ר ירושלים, דני נוימן, שכבש לא מעט שערים במשחקי דרבי, מספר על המאבק של הצהובים מול האדומים: “בתקופה שלנו, הדרבי היה פוליטי, בית״ר הייתה מזוהה עם תנועת החירות והפועל עם מפלגת העבודה וההסתדרות. היום אין שיוך של אף קבוצה לגוף פוליטי, להוציא את בית״ר כשם שמזוהה עם הימין. ההבדל הגדול בין אז להיום שאז 90 אחוז משחקני הקבוצות היו ירושלמים, בעוד שהיום 90 אחוז בכלל לא יודעים מה זה דרבי כי רובם גרים מחוץ לעיר וזה הבדל מהותי בין הימים של אז לימים היום”.
נוימן מחדד: “דרבי זה דרבי, הוא שייך היום יותר לקהל מאשר לשחקנים. בתקופה שלנו ירושלים הייתה יותר קטנה, תשעים אחוז מאוהדי בית״ר היו ירושלמים מהשכונות בעיר, כך ששלושה חודשים לפני דרבי היינו מדברים עם האוהדים וסופרים איתם את הדקות עד לדרבי. רוב משחקי הדרבי היו בימק״א, מגרש שאתה מרגיש את הקהל במשחק דרבי בצורה בלתי רגילה. היום זה שונה, היום הקהל של בית״ר מורכב מהרבה אוהדים שמגיעים מחוץ לעיר. אני שמח שהפועל ירושלים העפילו לליגת העל והאוהדים המקוריים חזרו, זה טוב לעיר כי בזמנו דרבי בירושלים זה היה שם דבר, יותר מתל אביב וחיפה”.
נוימן ניסה להשוות בין הדרבי של שנות השמונים והתשעים לזה שמצפה לנו בעונה הקרובה, אך נדמה שבית״ר היא זו שהשתלטה על ההגמוניה בעיר בשני העשורים האחרונים. בית״ר שולטת ביציעים, כמובן שמחזיקה ביותר תארים והפכה למותג ארצי שבכל מקום בארץ ניתן למצוא אוהדים של הקבוצה. אמנם זה גביע הטוטו, אבל עדיין, יתקיים דרבי אחרי 21 שנה. אפילו בהגרלות הגביע לא התאפשר עד היום משחק דרבי ירושלמי.
מישל דיין, האיש הכי מזוהה עם הפועל ירושלים, מסביר האם לדרבי כמשחק יש משמעות נוכח הבדלי הרמות בין שתי הקבוצות: “המשמעות היחידה כרגע לדרבי היא יותר עניין של יוקרה, הפערים עדיין קיימים וגדולים בין המועדונים, אבל דרבי זה דרבי, לא משנה באיזה מצב אתה נמצא בטבלה תמיד יש שאיפה לנצח בדרבי. ההגמוניה בכדורגל הירושלמי נמצאת בצד של בית״ר וזה לא המקום כרגע לדבר על תחרות בין המועדונים כי הפועל ירושלים רק מתחילה את טבילת האש שלה בליגת העל”.
דיין המשיך: “כרגע הם צריכים להתרכז בלשרוד בליגת העל וזה ייחשב להישג. לדרבי עכשיו יש אולי את המאבק על היוקרה בעיר, אבל לא בקטע תחרותי, זה עדיין לא שם. אני אומר את זה כאיש הפועל, מי שמדבר כרגע על כך שההגמוניה בעיר יכולה לעבור לצד האדום לא רואה את המציאות בצורה נכונה. הפועל ירושלים בונה משהו יפה, היא צריכה לא לדבר על תפיסת ההגמוניה בעיר, זה יהיה יהיר ולא ריאלי”.
את היריבות בעבר בין בית״ר להפועל היו פוגשים בכל פינה בעיר, מעל דפי המקומונים, בבתי הקפה ובפרלמנטים בשוק מחנה יהודה או בקפה רימון המיתולוגי במרכז העיר, היום היריבות בין האוהדים עברה לפייסבוק ולטוויטר.
שני דורות של אוהדים שלא ידעו דרבי יראו בפעם הראשונה דרבי ירושלמי ואולי יצליחו להרגיש מהי יריבות אמיתית בין שני מועדונים. פעם זו הייתה יריבות עם המון יצרים, מתח, הקנטות הדדיות ורעל שיוצא שני המועדונים. זה יהיה משחק דרבי שבו בית״ר תנסה לגרום להפועל ירושלים להבין את מקומה הצנוע בעיר. מנגד, בהפועל ירצו לנצח את בית״ר ולמעשה לקרוא תיגר על ההגמוניה הצהובה בבירה.