קפטן בית”ר ירושלים, עידן ורד, הוא שחקן שונה בנוף הכדורגל. בראיון לתוכנית “הצינור” דיבר על ההתמודדות שלו עם התקפי החרדה שהשביתו אותו מהמגרשים, על הדעות אותן הוא מביע פומבית, על מפעל ההזנה לילדים ועל האפשרות שיוחתם שחקן ערבי בקבוצה.
“בוא נגיד שעל הכדורגל די ויתרתי אז”, סיפר ורד. “לפני שלוש שנים פתאום התחילו לי כל מיני סימפטומים כאלה מוזרים. כאבי ראש, הקאות. הייתי אוכל-מקיא, שותה-מקיא. כל רגע. הערתי את מאי בסביבות 3-4 ככה עם קוצר נשימה חזק, אמרתי לה ‘מאי, זהו. אני מת. אני לא יכול לנשום. היא ישר רצה אחריי לאוטו, היא עברה בכל האדומים ואני צועק עליה ואני אומר לה ‘מאי, אני, זהו’. הייתי שבוע מאושפז. עשו לי את כל הבדיקות שיש, הכל, הכל, הכל, הכל. זה משהו שבא שנים על גבי שנים וברגע אחד זה פשוט מתפרץ מה שנקרא”.
“אצלי דווקא זה מאוד מצחיק שזה פרץ בזמן שהייתי בכושר שיא שלי. הייתי שחקן הסיבוב, מלך השערים, מלך הבישולים, היו לי שתי הצעות מחו”ל ופתאום זה בא לי משום מקום. איזה חרדה? איזה לחץ? איך זה יכול להיות?”.
תמיכתו להשבת מפעל ההזנה: “מחודש מרץ ועד עכשיו יש ילדים שלא מקבלים אוכל. איך ילד רעב יכול לשבת מול הזום ובאמת ללמוד? החבר’ה של כבוד נשיא המדינה ככה בוא נגיד טיאטאו אותי .גלנט ראה את כל ההודעות ולא ענה לי”.
פרשת אצילי ומיכה: “זה שונה לגמרי (מהאונס באילת). זה היה בהסכמה מלאה כשכולם יודעים שהבנות עשו להם תרגיל ובקטע הזה היה משהו שהוא אונס, שזה היה משהו בלתי נתפס”.
העסקה עם איחוד האמירויות: “זה קרה מאוד מהר, צעד באמת חסר תקדים. אני לא בעד איומים ולא בעד כל הדברים האלה. אנחנו עוסקים בספורט, וכמובן ברגע שזה גולש לתחום אחר. אסור שזה יקרה. אין מקום לא לגזענות ולא לשום אלימות, לא מילולית ולא פיזית. הקומץ הזה עושה גם 1,001 דברים טובים. הם לא פועלים מתוך רוע או מתוך אלימות. הם עושים דברים בגבול הטעם הטוב”.
האם הוא מתנגד שיוחתם שחקן ערבי בבית”ר: “ממש לא, אם הוא טוב, איזו שאלה?”.