קובי מויאל זכור היטב לחובבי הכדורגל הישראלי. השחקן ששיחק בין היתר בבית”ר ירושלים ובמכבי חיפה, הודיע היום (שני) באופן רשמי על פרישה אחרי ששיחק בירמיהו חולון בליגה א’.
הקשר האחורי שגדל במחלקת הנוער של בית”ר ירושלים שיחק בקבוצה בשתי קדנציות (2005 עד 2013 וגם בעונת 2016/17), ובנוסף גם שיחק בהפועל כפר סבא, בני יהודה, שריף טירספול, מכבי חיפה, ניו יורק קוסמוס ובעונות האחרונות בהפועל ירושלים וירמיהו חולון. בארון התארים של מויאל ניתן למצוא אליפות וגביע הטוטו עם בית”ר, אליפות וסופר קאפ מקומי עם שריף במולדובה וזכייה בגביע המדינה עם מכבי חיפה.
מויאל כתב בהודעת הפרישה: “אני פורש. משפחה, חברים ואוהדים יקרים – הגיע הרגע להגיד תודה. לאחר 17 שנה אני פורש מכדורגל. עוברת בי צמרמורת ורגשות מעורבים שאני רושם את המילים האלה, אבל לכל דבר טוב יש סוף. היום אני בן 34 וכשאני מסתכל אחורה המילה היחידה שיש לי בכדי לסכם את הכל היא קודם כל תודה. תודה לה’ על הזכות שנתן לי להיות חלק מהמשחק הזה, על האפשרות לשמח כל כל הרבה אנשים במהלך הקריירה, על הזכות שנתן לי להיות חלק מהמועדון שגדלתי בו ואותו אני אוהד וכמו כן במועדונים מובילים נוספים, בארץ ובעולם”.
אבי ריקן וקובי מויאל (גיא בן זיו)עוד כתב: ”אני אומר תודה על הרגעים המדהימים, התרבויות, השפות והחוויות השונות במהלך הקריירה. תודה על תארים בלתי נשכחים, לקחת חלק באליפויות, גביעים, לשחק במפעלים אירופיים ולפגוש קבוצות גדולות בעולם וכמובן ללבוש את מדי נבחרת ישראל, אבל ללא ספק התואר הכי חשוב עבורי הוא לסיים קריירה מלאה ללא כרטיס אדום. כשאני מסתכל היום על הדרך שעברתי אני רוצה להגיד לכם שאתם - משפחה, אוהדים וחברים, הייתם אבן דרך בכל תחנה ותחנה במהלך הקריירה. אני רוצה להודות להורים שלי שללא הדחיפה שלהם, לא הייתי מגיע לאן שהגעתי. לאמא שתמיד דאגה ותמכה שלא יחסר דבר ותמיד הזינה אותי במטעמים שלה, ולאבא שדחף ודאג ללא הרף מגיל צעיר לתנאים הטובים ביותר כלכלית ומקצועית כדי שאצליח והיה לו חלק משמעותי מאוד בקריירה שלי”.
”אני רוצה להודות לאשתי המדהימה ירדן שעברה איתי מסע מדהים, בירושלים, מולדובה, חיפה וניו יורק, היא הייתה צריכה לסבול אותי בתקופות לא פשוטות של פציעות, תקופות מעבר בין קבוצות ואי וודאות ובכלל המון מצבי רוח של שחקן כדורגל ותמיד הייתה שם חזקה בשבילי”.
”אני רוצה להודות לכל המאמנים והשחקנים על רגעים בלתי נשכחים על המגרש ובחדרי ההלבשה, ולמרות שזה כבר נרשם, חשוב לי לומר שוב תודה אחרונה לכם האוהדים שהנעתם אותי כל יום במהלך הקריירה שלי, כנראה שאף פעם לא אפסיק להתגעגע לשירים, לעידוד ולאווירה במגרשים - זכיתי בכם, אוהב אתכם ומודה לכל אחד מכם על החוויה והשיעור שלמדתי לאורך הקריירה, תודה”.
שחקני מקדוניה הצפונית מציגים: משחק כאפות