אני לא שותף לבכיינות של מכבי חיפה. נכון היו טעויות של השופט אלי חכמון, לא היה אדום של נטע לביא וגם הגול השלישי של בית"ר ירושלים היה עם סימן שאלה גדול. אבל חיפה לא משחקת כדורגל שהיא יכולה להיות גאה בו. היה בלאגן טקטי בתוך המשחק. מדוע בכלל בחיפה כועסים על האדום? הרי הם משחקים עם 10 שחקנים מתחילת המשחק, כאשר מבקשים משחקן כמו אלירן עטר לעשות הגנה על חשבון התפקוד שלו לטובת הקבוצה ויש חלוץ שלא יודע להגן ומגן שאין לו כוח להתקיף. בחיפה פשוט מאבדים את אחד השחקנים היצירתיים ומבטלים אותו עם משימות טקטיות. הן לא תורמות להגנה ולהתקפה של מכבי חיפה.
הצלע השלישית: 2:3 לבית"ר על מכבי חיפה
היחידי שניסה, רצה והתאמץ זה יוסי בניון. בכושר שלו הקפטן הוכיח שהוא ראוי להיות בסגל נבחרת ישראל לקראת המשחק עם קרואטיה וצריך לקבל זימון. בנוסף, נמאס כבר מההצגות של השוער, ולדימיר סטויקוביץ', הוא עסוק בשואו והצגות לקהל שלא מועילות. היו לו לא מעט הזדמנויות לעזור לקבוצה שלו, גם בגול הראשון, השני ואפילו השלישי שחיפה לא תפסיד את המשחק, אך הוא פשוט לא עוזר לקבוצה.
לגבי בית"ר, פשוט לעמוד ולמחוא כפיים. כמי ששיחק בבית"ר גם בתקופות שלקחנו אליפות וגם בתחתית, כאשר אתה מוביל בטדי 0:2 ואז הקבוצה האורחת משווה, מתחיל לחץ, חוסר ביטחון, הקהל מתחיל לקלל ובית"ר מאבדת את המשחק. זהו הניצחון הגדול של סלובודן דראפיץ' ואלי טביב שמעבר לזה שהעמידו קבוצת כדורגל איכותית, נמרצת, ולוחמת, העמידו חבורה של גברים מלאי ביטחון עצמי, ביכולת, גם כאשר חיפה השוותה, לא נשברו ושיחקו כדורגל טקטי טוב.
 |
| שחקני בית"ר ירושלים חוגגים (אורן בן חקון) |
|
| |
האינדיקציה לכך, בגול הראשון של חיפה קלאודמיר פריירה התחיל את ההתקפה ודן איינבינדר סיים אותה ברשת עם גול נהדר. לבית"ר יש גם כושר גופני פנטסטי ומגיעה מילה טובה למי שאחראי על הכושר הגופני. אף על פי שהכוכב של בית"ר עומר אצילי לא שיחק, לא הורגשה היעדרותו. בית"ר הוכיחה שוב שהיא הקבוצה השלישית הטובה בישראל.