בית"ר ירושלים החזירה לעצמה את העוצמות שהיו חסרות לה במשך לא מעט שנים. מדובר בקבוצת כדורגל טובה מאוד על המגרש שמקבלת המון חיזוק מהיציע שמתחבר אליה כמו אינפוזיה. החיבור הזה בין הקהל לבין מה שקורה על המגרש, מרתיע הרבה קבוצות שכוללת כמובן את מכבי חיפה.
במשך כל המשחק, לא נשמעה אפילו לא קללה אחת מהציע של בית"ר ואפשר להבין למה. כשהקבוצה משחקת טוב, הקהל של בית"ר מבסוט - כשהקהל מבסוט השחקנים שמחים ורואים את זה על המגרש.
השחקנים של סלובודאן דראפיץ' היו דומיננטים במרכז המגרש וסיפקו מספר גדול של חילוצי הכדור. השחקנים היו בצד המנצח בכל קרבות המגע, על הארץ ובאוויר, ושלישיית הקישור הכוללת את דוד קלטינס, דן איינבינדר וקלאודמיר פריירה הייתה תמיד זמינה לקבל כדורים כשהיא מייצרת אופציות מסירה רבות. בנוסף, משחק ההגנה של הקבוצה שמתחיל בהתקפה, הופך אותה לקבוצה עוצמתית שמתקיפה ולא מותקפת.
 |
| איתי שכטר. קיבל ביטחון מהקהל (יניב גונן) |
|
| |
המצטיין שלי היה איינבינדר שהרוויח את שמחת החיים שלו בחזרה לאחר התקופה במכבי תל אביב. הקשר היה נייד, לא איבד כדורים, שיחק בנגיעה והפך להיות שחקן דומיננטי מאוד בכדורגל הישראלי ובבית"ר. בנוסף, חברו לקישור, קלטינס, הוא בחור מאוד צעיר עם הרבה עוצמות שמשחק פשוט. הוא מאוד חכם, לא מאבד כדורים ותמיד נמצא במקום הנכון ובזמן הנכון.
האקס, איתי שכטר, לא נתן משחק גדול, אבל מדובר במשחק הכי גדול שלו העונה, בטח לגבי תקופתו במכבי חיפה. הקבל של בית"ר הוא הפסיכולוג הכי גדול והחיזוק שהחלוץ קיבל, גורם לשכטר לשחק עם ביטחון והוא לא צריך להתסכל על שלט החילוף בכל פעם שהוא עולה.
ראוי לציין גם את טל כחילה שעושה עבודה פנטסטית בהגנה. הבלם לא נרתע מחלוצים גדולים דוגמת גליינור פלט ולא מתרגש על המגרש. שאפו גדול גם לדראפיץ' על הדרך ועל העבודה הטובה שהוא עושה במועדון. ביחס לתקציב של הקבוצה ולבעיות שהיו בתחילת העונה, המקום השלישי הוא כמו אליפות לבית"ר. דראפיץ' והשחקנים מוציאים את המקסימום והם ימשיכו לרוץ עד סוף העונה.
 |
| דן איינבינדר. שמחת החיים חזרה (יניב גונן) |
|
| |
מנגד, אין שום דבר מפתיע במכבי חיפה. הקבוצה לא יציבה לאורך כל העונה וזה מתבטא במשחק עצמו. הירוקים פתחו לא רע ב-20 הדקות הראשונות, אבל חזרו לעצמם בהמשך ונראו חסרי אופי, חלשים בקרבות מגע והרבו לאבד כדורים. מדובר בקבוצה אנמית, לא דומיננטית כפי שהיא הייתה כל העונה.
הקבוצה של רוני לוי משמשת כתפאורה בלבד למשחק. יש לה קהל טוב והיא משחקת קצת מעבר לקצב הרגיל בליגה. חוץ מהקהל שממשיך להגיע בהמוניו, אין שום דבר שייכנס להיסטוריה של המועדון.
וכמה הפכפך הוא הכדורגל. כולם דיברו על יוסי בניון כבעיה של מכבי חיפה והיום מדברים על הקפטן כמושיע. אני שמח שבניון לא עלה פצוע כי בגילו הוא לא יכול להסתכן בצורה כזאת. לא מדובר בגמר גביע או משחק על אליפות ועשה נכון בניון שלא שיחק מאחר ולא היה כשיר ב-100 אחוזים.
בנוסף, טוב שהמשחק עבר בשלום בכל הקשור לדברים שקרו עוד לפני שהתחיל, גם במגרש וגם בחוץ.