כשלושה חודשים אחרי פתיחתה הדחויה של העונה בעקבות מבצע 'צוק איתן', ליגת העל שלנו סוף סוף סגרה את הסיבוב הראשון שלה והוא ממש לא עבר בשקט, או באופן שיהיה אפשר לשכוח אותו.

כהרגלו בקודש, הכדורגל הישראלי הצליח לספק הרבה דברים שלא קשורים לכדורגל. מכות על המגרש, טקס לעזמי בשארה, בעיות כספים בנתניה, קללות גזעניות בשלל מקומות, מאמן קבוצה שנעצר אחרי שככל הנראה נמלט מהמשטרה ושאר מטעמים שהלוואי והיו נעלמים מהנוף שלנו.

עם זאת, באנו להתעסק בעיקר כשאנחנו מסכמים סיבוב וננסה להסתכל גם על הצדדים החיוביים. 254 שערים הובקעו עד כה בליגה ב-90 משחקים (הדרבי התל אביבי בוטל), ממוצע של כ-2.8 למשחק. לא טוב, אבל גם לא כזה רע, במיוחד לאור העובדה שרק ארבעה משחקים הסתיימו ב-0:0.

עירוני ק"ש כבר לא מפתיעה, הפועל ב"ש שומרת על המשכיות, מכבי חזקה, אך לא כמו בשנים האחרונות והפועל ת"א ומכבי חיפה מאכזבות ובגדול. זו השורה התחתונה ומעליה עומד ערן זהבי, ששובר פה שיאים ומראה שהוא פשוט רמה אחת מעל הליגה. בואו נסכם סיבוב.

השחקן של הסיבוב - ערן זהבי
הבחירה הברורה, היחידה, ההגיונית והחד משמעית. אין ספק ש-15 שערים ב-11 משחקים (שער אחד שבוטל ועוד הרחקה ממשחק נוסף) מספיקים לשחקן הטוב בליגה כדי לזכות בשחקן הסיבוב.

ערן זהבי חוגג (רדאד ג´בארה)
ערן זהבי חוגג (רדאד ג´בארה)
 

דומיננטיות. זה שם המשחק של ערן זהבי. כובש, מבשל ובעיקר דורס כל מה שבדרכו בדרך, אולי, למעבר לאנגליה. השחקן הטוב ביותר בישראל זוכה בקלות וללא מתחרים בתואר הבולט והחשוב של הסיבוב.

מאמן הסיבוב - ברק בכר
עירוני ק"ש היא כבר ממש לא הפתעה. אבל מדהים מה שקבוצה ללא קהל ועם תקציב זעום מסוגלת לעשות שנה אחר שנה. ברק בכר (ואיזי שירצקי) יודעים את העבודה וגם השנה, כמו בחצי העשור האחרון, הקבוצה הצפונית היא קבוצת צמרת לכל דבר, שאם שכחתם, גם מוליכה את הטבלה.

ברק בכר (רדאד ג´בארה)
ברק בכר (רדאד ג´בארה)
 

אולי זה משהו בניתוק, בשקט, או אולי בבחירת השחקנים והחוסר בלחץ ואולי זה פשוט המאמן, שיודע לחבר את הכל, לכוון ולהראות לכולם לאן ללכת ומה לעשות. ק"ש היא מכונה וככל הנראה המכשול הגדול ביותר של מכבי ת"א בדרך לאליפות שלישית ברציפות. ברק בכר הוא תופעה, ואחד מהמאמנים הטובים בישראל.

שער הסיבוב - דוד מנגה נגד הפועל עכו
לא נעזוב את ק"ש כל כך מהר. כמות לא רעה של שערים יפים ראינו השנה. מבצעים, פצצות לחיבורים ואפילו הקפצות, אך שער אחד עמד מעל כולם. עם כל הכבוד לפצצה של מאור בוזגלו נגד הפועל חיפה ולטיל האדיר של הרמוני איקנדה נגד הפועל ב"ש, שער כמו של דוד מנגה במחזור האחרון של הסיבוב מול הפועל עכו עוד לא ראינו.

גול מטורף למנגה, 2:2 לק"ש ועכו

הקפצה פעם אחת, סידור הגוף וטיל מהאוויר למשקוף ופנימה זה שער של אירופה. הטכניקה, הדיוק, העוצמה והחיבור עם המשקוף הופכים את הגול הזה למשהו מיוחד. גם בשנה השלישית שלו פה, עדיין לא ברור מה החלוץ המרכז אפריקאי עושה בארץ. ק"ש עשתה עיסקה נהדרת כשגנבה אותו לשאר הקבוצות הגדולות בליגה.

המאמן המאכזב של הסיבוב - אלכסנדר סטנוייביץ'
כגודל הציפיות, כך גודל האכזבה. המאמן הסרבי הגיע למכבי חיפה, חדורת מוטיצביה לאור יוסי בניון וסמי עופר והיה אמור לרוץ ראש בראש עם מכבי ת"א על התואר. בפועל, הסרבי פשוט התרסק.

אלכסנדר סטנוייביץ´ מאוכזב (רדאד ג´בארה)
אלכסנדר סטנוייביץ´ מאוכזב (רדאד ג´בארה)
 

זה התחיל עם הנפילה הקשה עם אידריסו, הפספוס עם מיצ'ל והתלות הגדולה בבניון הפציע, זה המשיך עם שינוי מערכים תכוף ומהפכות בהרכב ממשחק למשחק וכמעט נגמר לאחר סדרת הפסדים מביכה. סטנוייביץ' עוד לא יצא לגמרי מהבוץ, אבל נראה שהוא לפחות קנה לעצמו עוד קצת זמן עם הניצחון בדרבי בסיום הסיבוב.

השחקן המאכזב של הסיבוב - רובן ראיוס
לרובן ראיוס יש כישרון מעל לממוצע בליגה שלנו. גם היכולת לא חסרה, אבל הברגים של הספרדי המצוין ממש לא במקום. במכבי חיפה פינטזו על קשר בונה משחק שישלים את יוסי בניון וידחוף את מוחמדו אידריסו למלכות השערים, אך קיבלו פרימדונה ממומרת שהתדרדרה לספסל למרות המהפכות התכופות של אלכסנדר סטנוייביץ'.

מיצ´ל ורובן ראיוס. מאכזבים ומאוכזבים (עמית מצפה)
מיצ´ל ורובן ראיוס. מאכזבים ומאוכזבים (עמית מצפה)
 

גם כששיחק, הראה ראיוס עצלנות, חוסר מוטיבציה ובגדול, רמז בגלוי שהוא פשוט לא רוצה להיות פה. מעבר לתרומה האפסית, מדובר בשחקן שעושה נזק ועדיף לחיפה שיחפשו שחקן שימלא את התפקיד החשוב הזה אם הם רוצים להגיע בסוף העונה לאירופה.

ראויים לציון הם גם ישראל זגורי, שחווה ירידה גדולה ביכולת בהפועל ת"א ביחס לעונה שעברה ואף הודח מההרכב במשחק האחרון מול מכבי פ"ת ועדן בן בסט, שהשכר שהוא מקבל לא מצדיק את היכולת במשחקים ששיחק. בנוסף, הדקות המועטות שהוא מקבל לא ממש מפתיעות יותר מדי אנשים.

הקבוצה המאכזבת של הסיבוב - מכבי חיפה
תקציב ענק, אצטדיון חדש, כוכבים, רכש, קהל ענק, מאמן זר, שיא מינויים של כל הזמנים, קהל שמעודד גם כשמפסידים ובסוף - התרסקות. כך ניתן לתאר בכמה מילים את החלק הראשון של העונה של מכבי חיפה.

שישה הפסדים בתשעת המחזורים הראשונים, חמישה הפסדים בחמשת משחקי החוץ הראשונים, שני זרים שמוגדרים כנפילות, כוכב שנוטה להיפצע ומהפכות בהרכב שגורמות בעיקר לפאניקה. מכבי חיפה רצתה צמרת, וקיבלה בקושי מאבק על אירופה. פשוט חבל.

שחקני מכבי חיפה מאוכזבים (רדאד ג´בארה)
שחקני מכבי חיפה מאוכזבים (רדאד ג´בארה)
 

גם הפועל ת"א, שנראית פשוט רע מאוד, איכזבה מאוד העונה ונראה שהיא תלויה בגילי ורמוט לא פחות ממכבי ת"א בערן זהבי - ההבדלים הם כמובן בשאר השחקנים. ההתקפה לא עובדת, ההגנה מקרטעת וכמו הכסף - יש דברים שפשוט לא קיימים בקבוצה הזו - כמו הנעת כדור מהירה וניצול מצבים. בהפועל צריכים רכש בדחיפות.

הפועל חיפה היא עוד אכזבה גדולה. קבוצה שעל פניו יש לה סגל של מרכז טבלה ממוקמת אחרונה ונראית פשוט קטסטרופה ברוב משחקיה. הקבוצה האדומה מהכרמל היא המועמדת הבכירה לירידת ליגה בתום העונה.

שערוריית הסיבוב - מאורעות הדרבי
הכתם השחור של הכדורגל הישראלי בשנים האחרונות. אוהד הפועל ת"א פרץ למגרש באמצע הדרבי התל אביבי והחל להכות את שחקן מכבי ת"א, ערן זהבי.  היה שם הכל, התגרות בקהל, מחדל אבטחה, התנהגות ביזיונית של אוהדים משתי הקבוצות ואלימות, בעיקר אלימות.

זהבי והאוהד (יניב גונן)
זהבי והאוהד (יניב גונן)
 

זהבי היה הקורבן במקרה הזה, מצמרר לחשוב מה היה קורה אם אותו אוהד היה נכנס עם אולר ודוקר אותו. מצד שני, הוא גם התעקש להתגרות בקהל של הפועל. פשוט חבל, שיסתכל על למפארד, הנרי ושאר שחקנים אגדיים שיודעים למתן עצמם מול האקסית.

ההתנהלות והעונשים סביב המקרה לא הוסיפו כבוד. האדום היה מיותר, הפסקת המשחק הייתה יכולה להתנהל אחרת והורדת הנקודות והרדיוסים סתם הורסים ומוציאים את החשק. הפתרון - הענשת המתפרעים, לא הסובבים.

לפני חמש שנים: הדרבי מתפוצץ

שערוריות כאמור, ידענו הרבה. הטקס לעזמי בשארה וההתנהלות המלחמתית במשחק בין סכנין לבית"ר היו השיא מבחינת ביזיון. התרסה היא מיותרת, ראה ערך ערן זהבי.

תגלית הסיבוב - עומר דנינו
ההגנה של מכבי פ"ת לא בדיוק כיכבה בתחילת העונה. הקבוצה ספגה 16 שערים בחמשת המחזורים הראשונים ונראתה בדרך למאבקי התחתית. אבל אז הגיע עומר דנינו. הבלם בן ה-19 נכנס להרכב, השתלט על עמדת הבלם וייצב את ההגנה של בן שמעון, שמאז ספג רק שבעה שערים בסה"כ.

עומר דנינו מרחיק (יניב גונן)
עומר דנינו מרחיק (יניב גונן)
 

גבוה, בעל מיקום טוב, מהיר וחסון וככל הנראה עומר דמארי/טל בן חיים הבא של מכבי פ"ת. הקבוצות הגדולות עוד יריבו עליו בעתיד. מאז רן בן שמעון, במכבי פ"ת לא גדל בלם ברמה הזו.

במקביל, מוחמד אבו אל היג'א בן ה-18 פרץ בקיץ במדי נבחרת הנוער ופשוט נכנס בטבעיות לעמדת המגן הימני בהפועל ת"א. מהיר, חזק, בעל כוח פריצה וסגירה טובה בהגנה. לפחות בעמדה הזו, יש להפועל על מי לסמוך.

גם שחר הירש, בעונת בכורה חלומית עם שישה שערים, הופך להיות אחד החלוצים הטובים בליגה. לאוהדי מכבי חיפה יש למה לחכות.

הקפיצה הגדולה של הסיבוב - אופיר מרציאנו
אופיר מרציאנו תמיד היה שוער טוב, אך בשלושה חודשים האחרונים כל הכישרון הזה פשוט התפרץ. מרציאנו קיבל את אפודת השוער הראשון של הנבחרת, היה ענק במשחקים מול קפריסין ובוסניה וביסס את עצמו כשוער הטוב בישראל.

אופיר מרציאנו (יניב גונן)
אופיר מרציאנו (יניב גונן)
 

כל מי שראה את המשחקים של אשדוד השנה יודע שבלעדיו, הקבוצה הייתה לפחות עם עוד 10 כדורים ברשת ובמאבקי התחתית. במכבי ת"א כבר פוזלים ולאשדוד יהיה קשה מאוד להשאיר אותו אצלה בשנה הבאה.

הקבוצה המפתיעה של הסיבוב - מכבי פ"ת
מישהו חשב שמכבי פ"ת תהיה במקום הרביעי בסוף הסיבוב הראשון? גם לא רן בן שמעון. המלאבסים הראו הרבה לחימה ולאחר פתיחת העונה מזעזעת התייצבו והחלו לאגור נקודות כמו האנדרדוג האמיתי שהם.

רן בן שמעון (נעם מורנו)
רן בן שמעון (נעם מורנו)
 

הקבוצה ניצחה את מכבי חיפה, בית"ר ירושלים והפועל ת"א והפסידה רק פעם אחת בחודש וחצי האחרונים. בלי תקציב ועם הרבה רצון, המלאבסים עוד ינסו לשחזר בקיץ את נס פרטיזן.

הבשורה של הסיבוב - סמי עופר והקהל
לאחר שנים של ציפייה, אצטדיון סמי עופר בחיפה נפתח ובדיעבד, העניק דחיפה ענקית לכדורגל הישראלי. 30 אלף צופים בכל משחק, כולל משחק הנבחרת, אווירה אירופית וסוף סוף מתקן ראוי בעיר גדולה בישראל.

אצטדיון סמי עופר (עמית מצפה)
אצטדיון סמי עופר (עמית מצפה)
 

האוהדים הירוקים וגם אוהדים אחרים במקרים אחרים, נהרו לאצטדיון וראו סוף סוף מתקן שמכבד את הבאים אליו. סמי עופר היה גורם מרכזי בשבירת שיא הצופים למחזור כשמכבי חיפה ומכבי ת"א אירחו בו משחקים ובקטגוריה הזו, גם לקהל מגיע הרבה כבוד. עכשיו נותר לשנות פה רק את תרבות הספורט.

ה-11 של הסיבוב
גיא חיימוב (עירוני ק"ש) - השוער השני הכי טוב בליגה אחרי אופיר מרציאנו. עובר עונה נהדרת והוא אחת הסיבות העיקריות שק"ש מוליכה את הטבלה.

גיא חיימוב (חגי ניזרי)
גיא חיימוב (חגי ניזרי)
 

עודד אלקיים (עירוני ק"ש) - עבר שיפור ענק העונה. שורף את הקו ומשלים נהדר את החוליה האחורית של המוליכה. 

איתן טיבי (מכבי ת"א) - בניגוד לקרלוס גארסיה, בלם נבחרת ישראל הולך ומשתפר עם הזמן. נאלץ לחפות יותר ויותר על הספרדי המתדרדר ועל חואן פאבלו ועושה עבודה מדהימה במרכז ההגנה הצהוב.

שיר צדק (עירוני ק"ש) - כהרגלו, אחד הבלמים הטובים בליגה. לא גבוה במיוחד, אבל אתלט, מהיר ומשלים נהדר את קאסיו פרננדס, שהוא אחד הזרים הטובים בליגה.

שיר צדק (נעם מורנו)
שיר צדק (נעם מורנו)
 

דדי בן דיין (מכבי פ"ת) - המגן שלא נגמר. בן דיין הוותיק עדיין שורף את אגף שמאל ומהווה חלק משמעותי בהצלחה של הפתעת העונה. המהירות אולי הלכה, אבל הניסיון שם.

אובידיו חובאן (הפועל ב"ש) - באנקר של אלישע לוי. הקשר הרומני יכול לשחק גם כבלם ועושה את שני התפקידים בהצלחה. קשוח, חזק, מוסר טוב ותומך גם בהתקפה. יופי של רכש של ב"ש.

אובידיו חובאן (מרטין גוטדאמק)
אובידיו חובאן (מרטין גוטדאמק)
 

רועי קהת (עירוני ק"ש) - ממכבי יבנה ועד צמרת ליגת העל. איזו קפיצה מטאורית עשה הקשר, שהוא הדבר הכי קרוב לערן זהבי שלליגה יש להציע. מוסר נהדר, מצטרף להתקפה, כובש, מבשל ומראה שהזימון לנבחרת היה מוצדק.

מאור בוזגלו (הפועל ב"ש) - בין כל הגלאקטיקוס של הפועל ב"ש, אחד בולט מעל השאר. בוזגלו כובש בסיטונות, קטלני בבעיטות חופשיות, מבשל ללא סוף ומצליח לסחוף את הקבוצה מהדרום לצמרת, למרות עונה לא גדולה של שאר החלקים של הקבוצה. יופי של עונה לילד הענק.

מאור בוזגלו חוגג (מרטין גוטדאמק)
מאור בוזגלו חוגג (מרטין גוטדאמק)
 

טל בן חיים (מכבי ת"א) - פתח את העונה מדהים בנבחרת ובקבוצה, אך קצת נרגע וירד לספסל לאחרונה. לליגה אין תשובות לפריצות שלו באגף והשנה גם החל ליישם את היכולת הזו גם למספרים נאים. פאקו עוד יחזיר אותו להרכב.

ערן זהבי (מכבי ת"א) - שחקן הסיבוב כאמור. רמה אחת מעל לליגה כמעט בכל אספקט.

דוד מנגה (עירוני ק"ש) - אמנם כבש רק פעמיים (אחד מהם שער הסיבוב), אך בישל שמונה שערים והפך את התקפת ק"ש לחוליה מפחידה. לא ברור מה הוא עדיין עושה בארץ.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה