אבל מה עם ההגנה?

שבוע אחרי ההצגה של מכבי חיפה בסמי עופר, בית"ר ירושלים רצתה לסדר לעצמה קרנבל משלה. לפחות בהתחלה, הירושלמים הראו שמבחינת הקהל הם לא נופלים מהירוקים. בנוסף, המארחת רצתה להראות שהכדורגל שלה לא נופל מזה של הקבוצה מהכרמל.

לאורך כל המשחק, אף אחד לא יכול היה להבחין מי הקבוצה שנבנתה על מנת לזכות באליפות ומי הקבוצה שנבנתה כדי להחזיר לעצמה את היוקרה והכבוד. מגיעות מחמאות גדולות לבית"ר על כך, אבל למי שמגיעות מירב המחמאות הוא למאמן מנחם קורצקי.

המינוי של קורצקי לבית"ר היה די מפתיע. מדובר במאמן צעיר שמגיע בשלב מוקדם לקבוצה מהבירה. זה לא קל. אני לא אומר שהוא מהמאמנים הגדולים בכדורגל הישראלי, עדיין, אבל אין ספק שמה שראינו מהקבוצה שלו היה נהדר. יש מי שמנצח על המקהלה הזו. שחקני הרכש מתאימים בדיוק לעמדות שלהם, בשילוב שחקני רכש תוססים.

מנחם קורצקי. בנה קבוצה נהדרת (משה חרמון)

כשהבעלים אלי טביב החליט שהוא כן משקיע כסף, הוא רצה לראות קבוצה מלהיבה ותוססת. טביב, לפחות בשני המשחקים האחרונים, מקבל תמורה להשקעה שלו בקיץ האחרון. יהיה מעניין לראות לאן הקבוצה הזו הולכת לאחר המשחק הזה. דווקא לאחר היכולת הזו, בית"ר צריכה להישאר צנועה, וחס וחלילה לא לדבר על אליפות. היא צריכה להציג כדורגל מלהיב וששחקניה יצברו ביטחון.

ומנגד מכבי חיפה. הניצחון על בני סכנין לא גרם לנו לחשוב שהנה, זאת האלופה החדשה. וגם עכשיו אחרי ההפסד לא צריך לצאת מפרופורציות. מה שכן, המשחק הזה חידד את הבעיות של חיפה, בעיקר בחלק ההגנתי. לקבוצה הזו שני שחקנים חזקים וחסונים במרכז ההגנה, אך שניהם איטיים. שחקני בית"ר חדרו בקלות לרחבה והביכו את הבלמים האיטיים. ראינו את זה באופן ברור בשער של שלומי אזולאי.

דקל קינן מול זרקו קוראץ´. ההגנה של חיפ הבעייתית (רדאד ג´בארה)

חוליית ההגנה של מכבי חיפה איפשרה לנו לראות את אחד השוערים הכי גדולים שהגיעו לכדורגל הישראלי – ולדימיר סטויקוביץ'. אם הירוקים היו חוזרים למשחק, זה היה רק בזכותו. הוא מנע תבוסה והוא פשוט שוער גדול.

ומילה לסיום על מוחמדו אידריסו. אין שום ספק שמדובר בשחקן עם קבלות. הוא שיחק בליגה הגרמנית ואין מה ללמד אותו מקצוענות. במשחק הקודם ראינו את העצבים שלו, וגם הפעם במהלך המשחק היו לו "ניצוצות", עוד לפני הכרטיס האדום. במועדון צריכים להציב לו דרישות וגבולות, ולרסן את האגרסיביות והפראות שלו.

אידריסו חוגג. חייבים לרסן את החלוץ של חיפה (רדאד ג´בארה)

מה שמכעיס בפעולה הזו של הקמרוני, זה שמה שהוא עשה היה בדקות הסיום. הקבוצה שלו הייתה זקוקה להברקה אחת כדי להשיג שוויון, אבל בביצוע הטיפשי שלו הוא חתם את המשחק.

כל מי שראה את המשחק וראה שאידריסו מתפתה להגיב מהר, יידע לנצל זאת. שחקני הגנה מקבוצות יריבות יקניטו אותו וינסו לסחוט ממנו עבירות טפשיות. חיפה הביאה שחקן שנשמח לראות ולזכור אותו בשל היכולת שלו על המגרש ולא על דברים אחרים.