צריך להודות, אפילו נעים להודות: אריק בנאדו הוא הדבר הכי טוב שקרה השנה לכדורגל הישראלי. אבל בנאדו לא לבד. הוא פועל על בסיס של קבוצה שלרגע לא שוכחת את מקומה ואת מחויבותה למסורת ולסמל ולאוהדים, קבוצה שהבעלים שלה יכול לעשות את כל הטעויות בעולם, אבל לעולם לא להפסיק לרצות ותמיד לחפש איך והיכן לתקן.

חיפה תאבק השנה על האליפות, אחרי שכמעט ונאבקה נגד הירידה, גם משום שתופעות כאלה יתכהו רק בליגה הישראלית המצחיקה, אבל בעיקר משום שהיא רוצה. פשוט כך: רוצה.

בצד השני, בתמונת ראי מדויקת, ניצבת הפועל תל-אביב. אם חיפה היא בנאדו, הפועל היא אבוקסיס. והפועל היא קבוצה לא מאומנת. פשוט כך. חבל להכביר במילים. קבוצה שעולה עם שלושה בלמים וחוטפת פעמיים גול כמעט זהה מקרן, קבוצה שהמגנים שלה שוברים שוב ושוב את מלכודת הנבדל, קבוצה כזו היא קבוצה לא מאומנת.

וזה עוד לפני שדיברנו על האין-שיטה, על האנרגיה המרוקנת שאיננה מתמלאת גם לא במשחקים שנועדו להתרוממות רוח כמו מול חיפה או בית"ר, על החילופים הגרועים, על ההרכב השגוי, על הרכש המגוחך, על חלון ההעברות שעוד רגע נסגר עם ניר נחום ושמעון הרוש שהפועל נלחמה על שירותיו כאילו היה ג'ורדי אלבה.

הפועל היא קבוצה לא מאומנת והדברים אינם ניכרים רק על המגרש. שם, על המגרש, זה נראה כמו מחלקת התשושים של וולפסון. ביציע ממתינה מחלקה פנימית א'. ארבעה כוכבי-על יש לאדומים: ורמוט, בן חיים, תמוז ודמארי. מתי בפעם האחרונה ראיתם אותם משחקים יחד?

כבר כתבתי שבהפועל חייבים לנו הסבר מדוע שלחו הביתה את מאמן הכושר הכי טוב בארץ רון ציבלין והביאו אחר תחתיו. האחר, דרור שמשון, התרעם על הדברים ושלח לי מייל המפרט את הישגיו ותפיסת עולמו. מצטער דרור, בכדורגל מדברות התוצאות. לא יכול להיות שבכל שבוע יהיה לפחות שחקן אחד שיושבת בגלל שריר הירך האחורי. למה השריר הזה נתפס או נקרע רק בחודורוב? בן חיים ייעדר, ורמוט נעלם וגם לאלרואי נתפס השריר. איזה? ניחשתם נכון. הירך האחורי. נשאר רק לנחש מי יהיה הפצוע הבא בפנימית א' ווולפסון.

ורמוט ודרור שמשון (יוסי ציפקיס)
דרור שמשון עם ורמוט "בכדורגל מדברות התוצאות" (יוסי ציפקיס)
 

הפועל היא קבוצה לא מאומנת וצריך לומר את הדברים בכאב ובזהירות, אבל בנחישות: יוסי אבוקסיס כשל. יוסי אבוקסיס צריך ללכת. עכשיו. מיד. שחר לא חיכה עם עטר והרוויח. לא תמיד הימורים כאלה מצליחים, אבל הנהלה גאה של קבוצה שהייתה פעם גאה לא יכולה להתעלם מהעובדות הבולטות כל כך על הדשא ומחוצה לו.

ומילה אחת לחיים רמון. אוהדי הפועל חייבים לך תודה גדולה. הצלת את המועדון מידיו ההרסניות של ההוא. ברגע האחרון הבאת את הכסף וגייסת את הרצון ואת הלב כדי למנוע אסון. אבל האוויר נגמר לך מהר, מהר מדי חיים רמון. הוויתור על ערן זהבי הוא דוגמא קטנה אבל כואבת להרמת הידיים. זהבי אמנם עשה תרגיל מלוכלך וכנראה היה מגיע בכל מקרה לצהובים, אבל זה לא פותר אותך מאחריות לרפיסות הכללית, מהעובדה שההנהלה משדרת חוסר און ולוזריות ומכך שהאנרגיה השלילית הזו מחלחלת גם לדשא.

במקום לפנטז על גזירת עוד קופון מעוד תרגיל מוצלח של האיש שמוכר קרח לאסקימוסים (ועכשיו מציע להם את טוטו תמוז כאילו היה זלטן איברהימוביץ), הפועל צריכה הייתה להתחזק. לא יכול להיות שהיריבה העירונית שלך, חיים, מביאה את פריצה וזהבי ואתה, עם סגל חסר וחלש ופצוע, מסתפק בהרוש ונחום. חיים, ירשת, אבל אל תרצח.

חיים רמון בוויסנטה קלדרון (צביקה הלפרין, אתר הפועל ת&qout;א) (ONE)
רמון. "ירשת, אבל אל תרצח" (צביקה הלפרין, אתר הפועל ת"א)
 

חיים רמון הוא נפש אדומה ואדם יקר, אבל קשה להתחמק מההשוואה. הפועל שלו נראית קצת כמו בת טיפוחיו בשדה הפוליטי ציפי לבני. הפועל של 2012 היא כמו "התנועה". קבוצת מרכז טבלה שתילחם על מקום בפלייאוף העליון. לא יותר. התנועה אינה תנועה, ואם יש עתיד, הוא נראה השנה ירוק או צהוב. לא אדום.

ואי אפשר בלי בית"ר. שני האוהדים השרופים מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר לא היו בטדי בהפסד לבני יהודה. הם נעלמו מהיציע כמו שהם נעלמו בשעה טובה ומוצלחת מהכנסת. אבל הגזענות המתועבת של היציע המזרחי נשארה גם אחריהם. טהורה וזכה. אפילו ברוך מרזל, יורשו עלי אדמות של הגזען כהנא, קבע שאוהדי המנורה לא חכמים ולא צודקים.

לעומתו, אלי כהן, אדם נאור בדרך כלל, המשיך להתחנף לרפי השכל האלה וניסה להסביר להם שיש הבדל בין מוסלמי מאירופה למוסלמי ערבי. מעניין מה היה כהן אומר אם קבוצה מאנגליה או מבלגיה הייתה מסרבת לקבל שחקן ישראלי בטענה שיהודי אנגלי או בלגי הוא לא כמו יהודי מישראל. אם באלי כהן נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי ועלובי היציע המזרחי?

אלי כהן (יוסי ציפקיס)
"אם באלי כהן נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי ועלובי היציע המזרחי?" (יוסי ציפקיס)
 

לגזענות הזו יש פתרון אחד. אם קבוצות נענשות על נהמות של אוהדים כלפי שחקנים, כאלה שמסרבות להעסיק שחקנים בגלל מוצאם צריכות לרדת ליגה. ואם ההתאחדות הישראלית לא תפעל כדי למחוק את הבושה הזו מחיינו, הגיע הזמן שאולי פלטיני וחבריו באופ"א יעשו זאת.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה