חידה: האם הפעם תפישת המשחק של ערן לוי השתנתה ותאמה את דרישותיו והוראותיו של מאמנו, אלי כהן, או שמא, כהן התאים את הוראותיו והנחיותיו על פי לוי. דומה שלוי לעולם לא ישנה את תפישתו למשחק והוא ימשיך להתנהל על רדיוס של 20 מטר לכל היותר ולהיות שוטר תנועה העומד בצומת תוך שהוא מנתב ומכוון ומדי פעם יורה ומאיים ובכך הופך הוא לדמות המרכזית בסצינה.

אם תרצו, תעודת עניות לכדורגל ישראלי ואם תתעקשו, חשיבותו אולי של כדורגלן שהוא אנטיתזה לשחקן כדורגל טיפוסי/קונבנציונלי. לוי לא כבש ולא ניצח, אך חרף מגבלותיו - הצטיין.

ערן לוי מול סירושטיין וישראל ראש (יוסי ציפקיס)
ערן לוי מול סירושטיין וישראל ראש. משחק על רדיוס של 20 מטרים (יוסי ציפקיס)
 

ומנגד, הטוב שבמוכשרים והאליטיסט שבנוצצים הביא נקודה לקבוצתו של מזרחי. ניר ביטון הוא בהחלט כדורגלן העונה לדרישות הדיוקן של הכדורגלן הכמעט מושלם: אינטינליגנט ובעל תפישת עולם קואופרטיבית. בניגוד לערן לוי הסוליסט – ביטון רואה את המשחק דרך פריזמה רחבה ומפוכחת.

מכל מקום, שני ההפכים האלה היו המצטיינים כאמור במשחק. התיקו בטדי חשף את עולמה התמים של קבוצת ג'קי בן זקן וכן חשף את עולמה העקר של בית"ר. בית"ר בקוד הגנטי שלה היא קבוצה נשכנית, מלהיבה, חמומה ותוקפנית. אך בעידן שבו המאמן מאמין שהוא אכן שריף ומדיח מההרכב את הברומטרים של קבוצתו, למעשה הופך את בית"ר לקבוצה שהיא פרווה וחבל. קובי מויאל הלוהט והמעניין חסר לבית"ר נואשות וחבל שהמאמן כהן, אולי מתוך שיקולים מובנים ובלתי מובנים, מפצה את עצמו על חשבון כוכביו.

ניר ביטון חוגג (יוסי ציפקיס)
ניר ביטון חוגג. רואה את המשחק אחרת (יוסי ציפקיס)
 

המסר שנשלח לאוהדי שתי הקבוצות בעקבות המשחק: שתי הקבוצות ימשיכו לשחק בחלק האשלייתי של הליגה, ללא ריח וללא טעם.

מילה על חן עזריאל: אחרי הגיחה המיותרת לחיפה, שכלכלית אמנם הכניסה לבית"ר מיליון דולר, שב הבחור לכור מחצבתו והחל לפרוח מחדש. יש סוג של אנשים שאסור להוציאם מחממתם. דומה שעזריאל לא יצליח אפילו בבית"ר שמשון\רמלה, אלא רק באוויר הירושלמי. אולי עם המעורב הירולשמי, עזריאל יזכה מאיתנו לצמד המילים חן חן.

מצטיין המחזור שלי הוא מונס דאבור. הבחור לא רק מבקיען, אלא בעיקר מהיר מחשבה ותחבולן, הרוקח מארבים ליריב במיומנות נדירה.

אלי כהן עם קובי מויאל (גיא בן זיו)
אלי כהן עם קובי מויאל. מאמין שהוא שריף (גיא בן זיו)
 

המאכזב של המחזור בעיני הוא ללא ספק המאמן ניר קלינגר, שבמקום להשיר מבט אל המצלמה לאחר ה-6:2 המביך בבלומפילד ולהודיע שנכשל ושהוא מפנה את מקומו למישהו שיציל את הפועל חיפה, מתעקש להוכיח שתכונתו הטובה ביותר היא להיות מנותק מהמציאות.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה