לסגור את אצטדיון ר"ג

28,000 צופים, אווירה נהדרת, שתי קבוצות גדולות, שני הכוכבים הגדולים ביותר של הסיבוב הראשון, כל המרכיבים להצגה, אבל כל מי שהיה באצטדיון או ראה את המשחק בטלויזיה, התאכזב, ולא בגלל היכולת של על כר הדשא.

האצטדיון הלאומי ברמת גן, שליד כל המגרשים החדשים שנבנו ונבנים ברחבי הארץ נראה כמו מונומנט עתיק שנשאר עומד רק בגלל הערך ההיסטורי שלו, מחסל לך את החשק לראות כדורגל.

אם זה ביציע, שם לפי עדויות התקשו האוהדים לראות את המשחק בגלל שכולם התגוננו מהגשם ועשרות עזבו עוד במחצית בשל התנאים העלובים ואם זה הצופים בטלויזיה, שנאלצו לראות נקודות קטנות מתרוצצות על המסך שלהם ובקושי שמעו את הקהל או ספגו את האווירה.

כמו אצטדיונים עתיקים נוספים שפינו את מקומם (הקופסא, האורווה, שהוקם אחרי ר"ג), הגיע הזמן שגם אצטדיון רמת גן, שהוקם ב-1950, יחזיר את נשמתו לבורא ולא ישמש מקלט לקבוצות שמקבלות עונש רדיוס ועוברות אליו רק כדי לזכות ברווחים, אך מפסידות את האוהדים, או כאלו ללא מגרש ביתי ומביאות את 150 האוהדים שלהן לבחור אחד מ-42,000 הכיסאות.

אלירן עטר. ליהטט בין הטיפות (משה חרמון)

גם המשחק עצמו לא התעלה. השחקנים התאימו את עצמם לרמה של המגרש, ומלבד אלירן עטר, שניסה ללהטט בין טיפות הגשם והפגין קצת יצירתיות, ראינו בעיקר שחקנים אפורים שהוצבו בהרכב על ידי מאמנים אפורים שמחפשים קודם לא לספוג ואחר אולי לגנוב איזה שער.

מכבי ת"א והפועל ת"א חיכו 12 מחזורים כדי לרשום את הספרה 1 בעמודת התיקו, כנראה שהשתיים ימשיכו להיות צמודות גם בטורים האחרים עד הסוף, אבל לאור התוצאות של קרית שמונה ומכבי חיפה, בכלל לא בטוח שהן תהיינה לבד.

הכתוב הינו טור דעה