על חומותייך ירושלים

הטור הזה נכתב אליכם מלונדון של לפני האולימפיאדה. ההתרגשות כאן בשיאה, כולם מדברים על אולימפיאדה שטרם נראתה כמוה, מיטב השכלולים והחידושים שהעולם עוד לא ראה. אני כמובן מגחך לעצמי בשקט, שהרי עם כל החידושים והשכלולים דבר אחד ברור כבר עכשיו: גם הפעם, כמו ב-100 השנים שחלפו, זו תהיה האולימפיאדה של משה גרטל בבריכה, גלעד ויינגרטן על המסלול, ג'קי וישניה על הקורה וכמובן אורי לוי ליד מזרן הג'ודו. אין חדש תחת השמש והכל ערוך ומוכן.

מכאן מלונדון הרחוקה הייאוש באשר למתרחש אצלנו בארץ נעשה יותר נוח. זה נכון שבגזרה האדומה הדברים נראים תקינים ושי אבוטבול אפילו אומר שהאווירה מזכירה את הימים הגדולים ההם. אבל לבנו דואג מהבשורות המגיעות מהצד הצהוב של תל אביב.

0:8? מכבי תל אביב מנצחת 0:8 קבוצה ספרדית? אז אם מדובר בקבוצה מהליגה השלישית, הרביעית ויש אפילו האומרים החמישית... זו הרי אותה מכבי ששברה את כל השיאים כשהפסידה, איך אפשר לשכוח, לסנטה קולומה האלמותית מאנדורה. משהו כנראה בכל זאת משתנה בקריית שלום. מכבי כובשת את ספרד, והליגה הספרדית עלולה להיות קצת גדולה עלינו למרות האווירה שמזכירה ימים טובים ואחרים.

גונסאלו גרסיה וגל אלברמן. מפחיד... (ליאור טימור)

אז מכבי כבר זכתה באליפות זה ברור, אבל תאמינו או לא המקור האמיתי שלי לדאגות בימים האלה היא דווקא בית"ר ירושלים. מעולם לא סבלתי את הקבוצה הזו ובעיקר את אוהדיה. הייתי בן עשר כשהוריהם של מי שמקללים היום ביציע המזרחי פרצו לדשא בבלומפילד, שרפו את השערים ואפילו איימו ברובה על הכוכב האדום של אותם ימים, רוני קלדרון.

מאז זרמו הרבה מים בירדן והוטמנו הרבה פתקים בכותל ולא נשכח כמובן את הנסיעה למשחק הדאבל בטדי. ערב היציאה לשם נפרדתי מחבריי ובני משפחתי כאילו שאני יוצא למשימה עיתונאית באפגניסטן או לכל הפחות ברצועת עזה. תשמור על עצמך, הם אמרו לי. מה מצב ביטוח החיים שלך, שאלו אחרים.

בית"ר מעולם לא הייתה כוס התה ולא כוס הקפה שלי, אבל זה המקום להגיד שכל אנשי הכדורגל בארץ צריכים לקוות ואולי אפילו להתגייס כדי להצילה. ליגה בלי בית"ר תהיה גרועה, משעממת, נטולת חיים, צבע ועניין, אפילו יותר מזו של היום. אני מצהיר בזאת כאדום בנשמה שאני מייחל באמת לכך שהצהוב-שחור ימצא את הדרך להישאר איתנו ולא ייעלם ויימחק מהמפה.

בית"ר ירושלים חייבת להישאר בליגת העל גם משום שאם היא אכן תפורק ותרד לליגה ג', זו עלולה להיות סכנה ביטחונית של ממש לפתיחתה של אינתיפאדה שלישית. ליגה ג', כידוע, מורכבת בעיקר מקבוצות המגזר שאיננו אהוד כל כך על אוהדי המנורה. ואם לפני כל משחק מול בני סכנין צריך להיערך כמו לקראת מלחמה, תארו לעצמכם מה יהיה בכל שבוע שבית"ר תצא או תארח את ג'לג'וליה, מג'דל כרום או כפר כנא.

עכשיו ברצינות: הצלתה של בית"ר היא עניין שלא צריך להיות רק עסק של בעלי הקבוצה. הם באמת נחוצים ולשם כך צריכים לעזור גם מי שאינם אנשי המועדון. האופק החיובי המצטייר בימים אלו, כשאוהדים לוקחים על עצמם את העניינים ומתגייסים לרכישת מנויות ובעלויות על הקבוצות, הוא מקור לאופטימיות.

אוהדי בית"ר. אסור שהם ירדו לליגה ג' (יוסי ציפקיס)

אני לא יודע אם אוהדי הפועל יצליחו לגייס שישה מיליון שקל ואני לא יודע אם אוהדי בית"ר יצליחו להציל אותה. דבר אחד ברור: אם הליגה הזו תהיה פחות בידיים של אבי לוזון ויותר בידיים של האוהדים היא תהיה באמת טובה יותר. וכדי שהיא תהיה טובה יותר צריך בליגה הזו את מכבי חיפה, הפועל תל אביב ובית"ר ירושלים כשהן בריאות, חזקות ונאבקות על המקום השני. למה שני? אתם לא באמת שואלים. אחרי 0:8 בספרד, יש לכם עוד ספק מי תיקח כאן אליפות?