תורידו את 14,925 האוהדים שהגיעו לאצטדיון רמת גן, תקיימו את המשחק במגרש אחר, והמפגש בין מכבי תל אביב לבית"ר ירושלים היה מתאים ברמתו לליגה הלאומית, או אפילו מתחת לרמה הזו. מתוך 90 דקות "של כדורגל", אני בספק אם הקבוצות שיחקו 65 נטו.

המהלכים של בית"ר ירושלים נראו שקופים מדי ומסורבלים, אבל זה בסדר. הרי אף אחד לא ציפה מהקבוצה של יובל נעים לשלוט במשחק. להיפך, כל הכבוד לשחקנים שהצליחו להוציא 0:1 קטן ומכוער מול קבוצה במשבר.

עבור בית"ר התוצאה הזו מצוינת, גם אם היא הושגה בהתקפות מתפרצות ובמצבים מקריים ליד השער של ברק לוי. שלוש נקודות מול מכבי תל אביב זהו הישג גדול עבור הקבוצה מהבירה, שנותן הרבה שקט עם היציאה לפגרה. מזל שעמית בן שושן שיחק.

אבל מכבי תל אביב? במילה אחת - חושך. בשלושת המשחקים האחרונים בליגה כבשו הצהובים שער אחד, בהחלט נתון מביך בהתחשב במיקום בטבלה וביכולת ההתקפית של היריבה העירונית. במשך דקות רבות היה נדמה כי היכולת החלשה של בית"ר משכה את מכבי כלפי מטה והשחקנים של מוטי איווניר שיחקו אף הם ברמה של קבוצה חסרת מעוף ובלי שאיפות.

קולאוטי ועטר מאוכזבים. חושך במכבי (יוסי ציפקיס)
קולאוטי ועטר מאוכזבים. חושך במכבי (יוסי ציפקיס)
 

אלירן עטר אמנם חלוץ גדול בעל כישרון עצום ברגליים, אבל בכל מה שקשור לקבלת ההחלטות שלו, יש הרבה מקום לשיפור. ראינו את זה מול בני יהודה וגם מול בית"ר. עטר אוהב לעבור שחקנים, אבל זה לא צריך לבוא על חשבון הקבוצה. מכבי אמנם ישבה דקות רבות על השער של אוהד סיידוף, אבל רק התקפות בודדות היו ראויות.

בעוד שני מחזורים ייערך הדרבי הגדול של תל אביב. אמנם יש לסוג המשחקים הזה חוקים משלו, אבל כמו שמכבי תל אביב נראית במשחקים האחרונים, לטוטו תמוז ולעומר דמארי אין מה לדאוג. רואים לחץ על מכבי, שגורם לקבוצה המוכשרת הזו להיראות רע.

תמוז ודמארי. מחממים מנועים (משה חרמון)
תמוז ודמארי. מחממים מנועים (משה חרמון)
 

הטענות החלשות ביותר שמתרצות בדרך כלל את היכולת הירודה, מדברות על עייפות. ואסור לאיש במכבי לומר את המילה הזו. אם הצהובים רוצים לרוץ לאליפות (ויש להם חומר שחקנים מתאים), הם צריכים להתנהג כקבוצה מקצוענית, ללא דיבורים על העומס. בטח לא כשהשחקנים קיבלו עוד יום להתכונן למשחק, בניגוד למכבי חיפה ולהפועל תל אביב ששיחקו אתמול. האמת היא שבזמן כתיבת השורות האלה, אני כבר שומע את התלונות על העומס. אני מן הסתם, לא השתכנעתי.

ועוד דבר: כמות ההפסקות במשחק, הדחיפות, המכות, הוויכוחים וכמות הכרטיסים הצהובים שנשלפו (לא ספרתי כמה, אבל ראיתי הרבה), מביכות את שתי הקבוצות שנחשבות בכירות. יודעים מה, מביכות את ליגת העל.

הכתוב הינו טור דעה.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה