בני סכנין היא כבר לא כל-כך הפתעת הליגה. למרות זאת, בהחלט מדובר באחד הדברים המרעננים של השנה. אם ישנה אכזבה מהקבוצות הגדולות, אנחנו בהחלט יכולים להיות מרוצים מדברים אחרים שגורמים לליגה להיראות קצת זוהרת כמו בני סכנין למשל, מועדון ספורט אשדוד, הפועל עכו, עירוני קרית שמונה או מכבי נתניה (למרות שליכולת של השתיים האחרונות אנחנו כבר רגילים משנים קודמות).
סכנין ראויה לכל המחמאות, למרות שמול בית"ר ירושלים היא לא הציגה משחק גדול. מה שבולט אצלה העונה, הוא הכדורגל. בשנים האחרונות סכנין היתה קבוצה שהציגה מלחמה והרבה נחישות. השנה מצטרפת לדברים הללו גם היכולת לשחק כדורגל.
מי שהיה רמה מעל כולם הוא מהראן ראדי, שעוד לפני שהוא הגיע לסכנין טענתי שהוא יכול לשחק בכל קבוצה בארץ, כולל כל אחת מארבע הגדולות. נראה כאילו ראדי הגיע למקום שהכי מתאים לו. מדובר באחד השחקנים הדומיננטיים בליגה מאז היא נפתחה.
 |
| מהראן ראדי. רמה אחת מעל כולם (יניב גונן) |
|
| |
סכנין זכתה מההפקר כשצירפה אותו לשורותיה. הדבר הכי טוב אצלו זה לא רק היכולת הגבוהה שלו, אלא היכולת שלו להפוך את החברים שלו לטובים יותר.
ובמעבר חד נעבור לבית"ר ירושלים, שפתחה את העונה בצורה פנטסטית. בתחילת העונה, הקבוצה הזו הצליחה לסחוף אותנו עם הצעירים שלה וגרמה למן תחושה שחבורת הצעירים הזו, שנקראת בית"ר ירושלים, מכינה לנו הפתעה. אך ההתלהבות נרגעה מהר מאוד. אותה חבורה שנראתה תוססת ורעבה, הפכה אנמית ופגיעה. במצב הנוכחי כרגע, בית"ר הולכת למאבקים קשים מאוד בתחתית.
 |
| יובל נעים. בית"ר הפכה אנמית ופגיעה (יניב גונן) |
|
| |
אם להגיד את האמת, אני לא רואה איך המצב שלה ישתפר, לפחות עד ינואר, כי בסגל שלה אין שחקנים שימלאו את החסר. אני מקווה שיובל נעים יוכל להרים את החבורה שלו מהקרשים. זה לא דבר פשוט, כי כמו שיש חבורת ילדים מתלהבת יש גם חבורת ילדים חסרת ביטחון, וכאן התפקיד הגדול של יובל נעים.