הערב הראשון של משחקי שמינית גמר גביע המדינה הסתיים ללא דרמות גדולות, אך עם שתי תוצאות שבלטו לעומת השאר.

בית"ר ירושלים, סימנה וי על המשחק שלה מול ראשון לציון, על אף שלא היה מדובר במשחק גדול שלה. בית"ר היא קבוצת גביע טיפוסית, עם הרבה גביעים בארון, שהצליחה להתקדם עוד שלב לעבר רבע הגמר, אך הדבר היחיד שהיא יכולה לקחת מהמשחק זה ביטחון לקראת המשחק ביום שני מול הפועל ת"א, לא שום דבר מעבר לכך.

החניכים של רוני לוי לא שכנעו ביכולת שלהם מול קבוצה מהליגה הלאומית, וברור לכל שפערי האיכות בין ראשל"צ לבין הפועל ת"א, מולה תשחק בית"ר ביום שני, עצומים.

לעומת בית"ר הלא משכנעת, מי שהותירה את הרושם הטוב ביותר היא ק"ש שפירקה את ב"ש 0:4. החניכים של רן בן שמעון גמרו את המשחק בשלב כל כך מוקדם, עד כדי כך ש-40 הדקות האחרונות היו גארבג'-טיים.

שחקני בית&qout;ר חוגגים עליה לרבע הגמר  (גיא בן זיו)
שחקני בית"ר חוגגים עליה לרבע הגמר (גיא בן זיו)
 

מאוד אהבתי את העליה של בן שמעון למשחק במערך שכולל שלושה חלוצים – אבוחצירא, בדש ועמאשה, כשכולם גם כבשו. כל הכבוד מגיע לק"ש על כך שהותירה את ההפסד בליגה מאחוריה, הגיעה לגביע ונתנה הצגה. כבר עכשיו ניתן להכתיר את העונה של הקבוצה הצפונית, שתהיה בפלייאוף עליון, זכתה בגביע הטוטו והעפילה לרבע גמר גביע המדינה, כהצלחה גדולה. בגביע, כמו בגביע, יש תסריט שהם יוכלו גם ללכת עד הסוף.

מי שבלט מעל כולם בשורות קריית שמונה הוא שמעון אבוחצירא, אחריו אני עוקב מהרגע שחזר לישראל מיוון. אם אני מסתכל על המשוואה שמציבה את ההגעה של אבוחצירא למול העזיבה של אלרואי כהן, אין לי ספר שקריית שמונה התחזקה. אבוחצירא הוא חלוץ וספק שערים משמעותי יותר מאלרואי כהן, ואני חושב שתגיע ממנו תפוקה גדולה יותר.

הדרך בה אבוחצירא חזר לישראל – נחוש מאוד, עם רצון להוכיח ורעב גדול – מרשימה אותי מאוד. היכולת שלו על המגרש מעידה שהוא עובד חזק באימונים, הוא מהווה דוגמא לשאר השחקנים, ובן שמעון עשה עסקה נהדרת כשהביא שחקן בריא כל כך למועדון. בכושר בו אבוחצירא נמצא, הוא בהחלט שווה זימון לסגל של נבחרת ישראל.

אבוחצירא חוגג את שערו מול ב&qout;ש. שווה זימון לנבחרת (עמית מצפה)
אבוחצירא חוגג את שערו מול ב"ש. שווה זימון לנבחרת (עמית מצפה)
 

מן העבר השני, ניצב לו כוכב הקבוצה המפסידה, ערן לוי. אדם נמדד על פי כוסו, כיסו וכעסו. כשראיתי את ערן לוי בסיום המשחק, ראיתי אדם שליו והגיוני שמנתח את התנהגותו, אך ברגע האמת, על המגרש, במבחן המציאות – הוא נכשל בגדול. בהתנהלות שלו הוא גורם נזק כפול – גם לעצמו וגם להפועל ב"ש.

מנגנון ההרס העצמי שקיים בערן לוי מזכיר לי פוטנציאל ענק אחר, את ראובן עובד. מדובר בשני שחקנים כשרוניים מאוד, שהאחד ניהל אורח חיים לא מקצועני והשני מרבה להתפרץ ולהשתולל, ולטובת לוי אציע לו שיקבל עזרה מאנשי מקצועי שיוכלו לעזור לו להתמודד עם ההתפרצויות שלו, כדי שהקריירה שלו לא תסתיים כזו של עובד, שבסופו של דבר לא מימש את הפוטנציאל שלו ולא הגיע לשום מקום. לגבי קבוצתו של ערן לוי, הפועל ב"ש, עדיף שכדי שלא אעליב אותם, לא אתייחס אליהם בכלל.

ערן לוי. מנגון הרס עצמי (עמית מצפה)
ערן לוי. מנגון הרס עצמי (עמית מצפה)
 

לסיום, אני לא רואה סנסציה באופק במשחקים של הפועל ת"א בבלומפילד ושל מכבי חיפה בקריית אליעזר. יחד עם זאת, שתיהן צריכות להזהר – אסור להן להקל ראש ביריבותיהן, דווקא כי מדובר במסגרת הגביע שמספקת לעיתים הפתעות ובגלל הנחיתות הברורה, על הנייר, של הפועל אשקלון והפועל ירושלים.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה