שבוע לפני הדרבי התל אביבי עלו לשחק באצטדיון טדי שתי הקבוצות הגדולות האחרות של הכדורגל הישראלי והציגו משחק נרפה, חלש ומבולבל. תחת גשם שוטף, בית"ר ירושלים ומכבי חיפה לא סיפקו את הסחורה ואיכזבו את 13,000 האוהדים הרטובים.
מבית"ר, שנלחמת על חייה בליגת העל, לא ניתן לצפות להרבה למרות ששיחקה מול הקהל הביתי. המאמן רוני לוי, שפגש את הקבוצה איתה זכה בשלוש אליפויות, ניסה בעיקר לא להפסיד.
|
רוני לוי בטדי. ניסה לא להפסיד והצליח (גיא בן זיו) |
|
|
מלבד המצב של חן עזריאל שסוכל על ידי אריק בנאדו הבלתי נלאה, ועוד חצי הזדמנות של עמית בן שושן, בית"ר היתה עסוקה במשימות הגנתיות מול הטוענת לכתר.
במחצית השניה אלישע לוי הבין שנקודה מתאימה לו והכניס את יאיא סיידו במקום תומר חמד. השחקנים שמהם ציפה המאמן למעט ברק שיכריע את המשחק, יניב קטן ואייל גולסה, לא הצליחו לעבור את כריסטיאן גונזאלס ותומר בן יוסף. בפעם היחידה שגולסה הצליח להשתחרר מהשמירה הוא פגש את המשקוף של אריאל הרוש.
|
אייל גולסה מתקשה מול בן יוסף וקובי מויאל (יניב גונן) |
|
|
פעם היה נהוג להגיד שקבוצה שרצה לאליפות צריכה ניצחון בטדי בדרך. את זה חיפה לא הצליחה לספק ותחכה לראות את יריבותיה לצמרת, האדומה והצהובה, נאבקות בשבוע הבא על הגאווה העירונית.
חובב הכדורגל הנייטרלי לא יתנגד למירוץ תלת-ראשי על האליפות עד לסוף העונה. למרות ששיטת הקיזוז נותרה על כנה, אפשר להתנחם בעובדה שאם הקבוצות יסיימו עם אותו מספר נקודות, נקבל משחק היסטורי ומותח על האליפות.
הכתוב הינו טור דעה