בוקר טוב ברוכיאן

כשמאמן בית"ר ירושלים, אורי מלמיליאן, יישב ויצפה בשידור החוזר של משחק קבוצתו מול הפועל ת"א, הוא יוכל להתעודד מהלחימה ששחקניו הציגו, מהכישרון שטמון בשחקניו הצעירים, מהשוער שלו, אריאל הרוש, שהוכיח שהוא אחד הטובים שיש לנו בליגה וגם מהקהל של בית"ר, שידע להעריך את המשחק של הקבוצה שלו ומחא כפיים. גם הוא יודע שלצאת עם 0:0 במצב הנוכחי של בית"ר מבלומפילד, זה כמו ניצחון.

בית"ר ירושלים קיבלה אחרי המשחק הזה לא מעט מחמאות ובצדק, אבל אורי מלמיליאן והאוהדים קיבלו גם מחדש את הקפטן שלהם, אבירם ברוכיאן.

ברוכיאן ומלמיליאן. מקבל ומבצע הוראות מהדוד (גיא בן זיו)

סוף סוף ראינו את הקשר שעליו בנו כל כך העונה. ברוכיאן בא לקבל את הכדור, כידרר, מסר ומעל הכל נלחם. עשרה מחזורים הדוד אורי חיכה לאחיין שלו והנה הוא קיבל אותו.

גם בעבר היינו רואים איזה משחק טוב של ברוכיאן ואחרי זה הוא שוב נעלם. הפעם בבית"ר צריכים לקוות שההופעה של אבירם לא הייתה חד פעמית. אם בבלומפילד גדוש באוהדים אדומים של הפועל, הצליח הקשר להתעלות ולתת משחק טוב, אז בטח שהיכולת הזו צריכה להימשך גם מול שאר קבוצת הליגה.

מבחינת אופי, לא נראה שיש לברוכיאן את הכריזמה להנהיג ולסחוב לבד את הקבוצה. הוא פשוט לא בנוי לזה , הוא קורץ מחומר אחר, כזה שדומה לגילי ורמוט מהפועל ת"א.

גילי ורמוט. ברוכיאן שחקן ברמה שלו (שי לוי (צלם))

שחקנים עם כישרון שצריכים את החופש שלהם על הדשא ורק אז נראה מהם דברים יפים. אבל מהעבר השני, לפעמים הם יעלמו מהמגרש, כאילו הם לא קיימים. אני בטוח שאם אבירם ברוכיאן היה היום במשבצת של ורמוט בהפועל, לא היינו מרגישים בהבדל.

בית"ר ירושלים צריכה את ברוכיאן טוב, בריא ובעיקר שמח. תנו לו ליהנות מהכדורגל והוא יחזיר בחזרה על הדשא.

הקהל של בית"ר מחכה לראות עוד מבצעים כמו הפריצה של אבירם שנגמרה בעקב יפה לעידן טל ובעקבותיו בבעיטה שחמקה ליד השער וכמו הנגיעה בכדור לסטיבן כהן, שהסתיימה בהצלה של אניימה.

ברוכיאן חותך את הגנת הפועל. יצר מצבים לקבוצתו שלא נוצלו (רועי גלדסטון)

בגדול, הכל תלוי בשחקן עצמו. יעבוד, ישקיע ויוכיח לכולם שהוא לא סתם עוד שחקן עם כישרון שלא יגיע לשום דבר.

הכתוב הינו טור דעה