הבעיה בבית"ר: שבר בין השחקנים לצוות המקצועי

עוד שבת חלפה לה, וסיר הלחץ בבית"ר ירושלים גולש מן המידות שלו. הבעיה של המועדון היא לא רק היכולת המאכזבת וההפסדים, אלא איזשהו שבר בין הצוות המקצועי לבין השחקנים.
 
שמעתי את אורי מלמיליאן אומר לאחר המשחק שיש שחקנים שלא מתאמצים, ושמדובר בבגידה. יכול להיות שיש משהו בתוך המועדון שהוא יודע, ואנחנו לא. יתכן ויש מקרה של סבוטאז', ואם קיים דבר כזה – זה חמור מאוד בעידן המקצועני של ימינו.
 
שמענו לאחרונה הרבה סיסמאות והצהרות מצד שחקני בית"ר, על כך שהם מבינים את המצב בו נמצאת הקבוצה, שהם יתעשתו ושיקחו את הניצחון בשיניים ובכל מיני איברים אחרים. בפועל, על כר הדשא, זה כלל לא נראה לעין.
 
אמרתי כבר לפני שבועיים שאורי מלמיליאן אדם שיודע לצאת ממשברים, אך יש לי משהו אחד לומר לו - הוא חייב להיות זה שנשאר רגוע. גם אם זו בגידה או דברים אחרים בתוך המועדון, שאותם הוא מציג ככותרות בתקשורת, הדבר חייב להשאר בחדר ההלבשה.

הדבר הגרוע ביותר עבור לבית"ר הוא ששני הצדדים מאשימים אחד את השני, והשחקנים עושים זאת בצורה פחדנית, תחת עילום שם או ע"י שביתה איטלקית. בהנחה שהצדדים ימשיכו יחד, הם חייב לייצר שקט.

אמר קורנפיין וצדק, שלא יתכן שגם יצחק שום לא היה טוב לשחקנים, וכעת גם אורי לא טוב. בכל פעם שיש הפסד או שניים, השחקנים יוצאים בהצהרות שהם לא נהנים. האבסורד הוא שאלו אותם שחקנים שאמרו בתחילת העונה שיש אוירה חדשה ורעננה.

אורי יכול לנסות לעשות הכל, אבל אם השחקנים לא יבינו שהם צריכים להציל את בית"ר על כר הדשא, גם לטובת עצמם, עד לסיום העונה – ההפסד היום לא יהיה הפעם האחרונה שהם יורדים ממשחק כשהם בגובה הדשא.

חן עזריאל מאוכזב בסיום. משהו רע קורה בבית"ר (גיא בן זיו)

במחזור הבא מחכה הפועל ת"א לבית"ר. מצד אחד, זו משוכה גבוהה, מאחר ויחסי הכוחות ברורים והירושלמים מגיעים למשחק, על הנייר, כתפאורה. מצד שני, דווקא יריבה שנואה כמו הפועל, לצד תחושת ההשפלה של שחקני בית"ר והרצון לשקם את הכבוד שאבד העונה, יכולים להחיות את הקבוצה. גם אם היא לא תנצח, די בכך שתחזור להראות כמו קבוצת כדורגל.

במקביל לצרות של בית"ר, מכבי ת"א עלתה זמנית למקום הראשון. אפשר היה לראות שהשחקנים רצו להוכיח לאחר האכזבה האדירה מהתיקו מול הפועל חיפה, שנבעה לא רק מהתוצאה, אלא מהיכולת.

יש השנה משהו שונה במכבי ת"א. אם למרות התיקו בחיפה ולמרות ההשתוללות של קולאוטי בסיום, לא פרצה שום שריפה בקרית-שלום, זה אומר הרבה. נמני כמנג'ר התראיין, לקח אחריות וייצר שקט עבור המועדון.

גם מול אשקלון, חשוב לציין, מכבי לא שחקה טוב מאוד, אבל השיגה את הנקודות החשובות כדי לא להקלע למומנטום שלילי.

רנגלוב חוגג. "התרשמתי ממנו לטובה" (יוסי ציפקיס)

בהרבה דקות יכולנו לראות את שחקני מכבי בולטים לטובה, כאשר אני מאוד אוהב את החלוץ הבולגרי, דימיטאר רנגלוב. העובדה שמכבי יכולה, לאחר האכזבה מהחלק ההתקפי במחזור הקודם, להעלות אותו מהספסל, ובמהלך המשחק גם את אבידור, מראה על העומק שלהם והיתרון על פני קבוצות אחרות.

יחד עם זאת, מכבי עדיין חייבת למצוא את ה-11 הטובים ביותר שלה, כדי שתוכל להתחבר, לרוץ ביחד ולהראות את העוצמה שלה. כרגע היא לא נראית בפורמה שהיא צריכה להיות, אבל אם היא תלך ותתחבר, היא בהחלט תהיה פקטור משמעותי במאבק על האליפות.

המשחק החשוב במחזור ה-8, מכבי חיפה מול הפועל ת"א, לפנינו
לכל קבוצה יש את היתרונות שלה: לחיפה את הביתיות ואת דחיפת הקהל, להם יוכלו מה הם שווים לאחר כמה משחקים לא משכנעים. להפועל מנגד יש חומר שחקנים טובים יותר, אך היא מגיעה ללא שלושה שחקנים מפתח – דה סילבה, ידין ושכטר.

כל אחד מהשלושה הוא ציר משמעותי במועדון, הראשון בהגנה, השני בקישור והשלישי בהתקפה, אבל ראינו את הפועל משחק טוב באמצע השבוע למרות חסרון של שחקנים.

סהר וגוטמן. המאמן לא יגיע כדי להסתגר (רועי גלדסטון)

צפוי לנו כדורגל טוב בהחלט, מאחר ואלי גוטמן מבין שהגעה לחיפה כדי להסתגר ולהוציא תוצאה טובה זה לא מספיק. לצאת לקרית-אליעזר כדי לנצח יכול להשתלם.

חיפה מצידה יכולה וצריכה להוכיח לעצמה, יותר מאשר לאחרים, שגם אם היא פחות טובה על הנייר מהאדומים, היא מסוגלת לרוץ עד הסוף העונה.