בדקה ה-15 בטדי במשחק מול בית"ר ירושלים לבני סכנין, סמואל יבואה פרץ באגף והעביר כדור טוב לעמית בן שושן. הצעיר המוכשר שיחרר בעיטה טובה לפינה, אבל מאיר כהן קלט היטב את הכדור. אוהדי בית"ר היו מרוצים ממהלך יפה של כדורגל והחלו לשיר בשימחה: "אני שונא את כל הערבים".

לאורך 90 בדקות בטדי, שהחלו כמובן עם ההימנון הלאומי, אוהדי בית"ר נשמעו בקול אך ורק במהלך השירים הבאים: "מוות לערבים", שישרף לכם הכפר", "מחבל, מחבל", "מוחמד מת" וכמובן הלהיט הידוע על סלים טועמה וכל הערבים.

לפני 4 שנים החליטו בפיפ"א לשים סוף לתופעה. במכתב שנשלח להתאחדות הובהר באופן שאינו משתמע לשתי פנים: על קריאות גזעניות במשחק אחד בלבד הקבוצה חייבת לספוג הפחתה של 3 נקודות, במשחק השני ההפחתה היא של 6 נקודות, ובפעם השלישית העונש הוא הורדת ליגה.

החוק לא חל על עבירות של אלימות, אלא אך ורק חל באופן גורף על קריאות גזעניות. הסיבה היא פשוטה - בכדורגל אין נסיבות ואין תירוצים, הגזענות היא אסורה בהחלט. כשיש מהומות ניתן להתווכח מי אשם ומי התחיל, אך כאשר נשמעות הקריאות הגזעניות זה בכלל לא חשוב מי אשם - מי שמשמיע את הקריאה חייב להיענש. כך לפחות קבעו בפיפ"א.

יבואה כמעט כובש (משה חרמון)
יבואה כמעט כובש. אוהדי בית"ר כבר היו מוכנים לקלל את הערבים (משה חרמון)
 

ההתאחדות לכדורגל מעסיקה שופט רביעי בכל משחק שתפקידו לדווח על אירועים חריגים ביציעים. אולי בגלל שהעונש החמור קבוע מראש, השופטים מעדיפים שלא לציין קריאות גזעניות בדו"חות. הקרן החדשה לישראל מניחה על שולחן ההתאחדות בכל שבוע את דו"ח ההגינות, שמתאר את אותם קריאות, אך ההשלכות של הדו"ח הזה הן אפס מוחלט.

בפועל, האיש היחיד שעושה משהו כנגד הגזענות בבית"ר הוא היו"ר איציק קורנפיין, אך כמובן שכוחו מאוד מוגבל. קורנפיין לא יכול להיות זה שיכריח את האוהדים להפסיק עם ההתנהגות הזו, מכיוון שאם הוא ילך למלחמת ראש בראש עם הקהל, הוא פשוט יפסיד.

ההתאחדות לכדורגל חייבת להתעקש על עמידה בכללים של פיפ"א ולא לעשות הכל על מנת לטייח. אוהדי בית"ר, לא אוהד אחד ולא שניים, אלא הרוב, השמיעו הערב קריאות גזעניות באצטדיון טדי. הדרך האחת והיחידה שבה קריאות אלו יפסיקו היא מתן העונש הקבוע בחוקי פיפ"א, הפחתה מיידית של 3 נקודות.

שלט תמיכה בגומא (משה חרמון)
לרצות צביון יהודי זה לגיטימי, אבל קריאות גזעניות זו אלימות לכל דבר (משה חרמון)
 

אין לי שום דבר ספציפי נגד בית"ר. אותו דבר גם נכון לגבי מכבי ת"א לדוגמא, ששיחקה נגד בני סכנין וגם מקהל אוהדיה נשמעו קריאות דומות, וגם נגד אוהדי סכנין עצמם, כאשר שרו "מוות ליהודים" לפני כמה שנים. נשאלת השאלה העקרונית, האם תפקידו של הכדורגל הוא לדאוג שלא תהיה גזענות בחברה? והתשובה היא חד משמעית - כן!

כוחו הגדול ביותר של הכדורגל הוא מיגור הגזענות. לכל קבוצה מקומית גאה מגיעים שחקנים זרים ממקומות שונים בעולם, שמלמדים את האוהדים שאנשים עם נשמה יש לא רק בשכונה שלהם, אלא גם באפריקה למשל. אוהדי בית"ר לא טיפשים, הם מתעקשים על שמירת הציביון היהודי של הקבוצה, בדיוק כמו שמדינת ישראל מבקשת בחוקיה, זה גם לגיטימי. אבל הגבול עובר כאשר נשמעות הקריאות הללו ולא רגע אחרי.

בית"ר לא רוצה ערבים? בסדר, מילא. רוצים להשמיע את ההימנון לפני כל משחק? זה לא מקובל בשום מקום בעולם, אבל בסדר, זכותם. אבל ברגע שבו ישנה התנהגות אלימה כלפי ערבים רק בגלל מוצאם, הדבר עומד בסתירה מוחלטת לרוח הכדורגל ולחוקי הענף בעידן המודרני. הקריאות הללו הן אלימות לכל דבר לעניין. זה לא ויכוח פוליטי ולא דיון על עתיד מדינת ישראל, זו פשוט התנהגות לא חוקית במגרשי הכדורגל. נקודה.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה