שאפו לשחקנים, למאמנים ולקהל

ואוו, איזה משחק גדול היה לנו בקרית אליעזר. עוד כמה משחקים כאלו וזאת באמת תהיה הליגה השישית בטיבה באירופה. אין ספק, זה מסוג המשחקים שכל אוהד כדורגל חולם להיות בו. היה במשחק הזה הכל: גולים, מהפכים, מתח והרבה כדורגל חיובי. אין ספק, משחקים כאלו יקדמו את הכדורגל שלנו קדימה.

מכבי חיפה פתחה אולי בהרכב האפור ביותר שלה בכל הזמנים, אבל ההרכב היה מורכב משחקנים צעירים, מהירים ותוססים שלא מפסיקים לרוץ לרגע ואני נהניתי לראות אותם.

אותו הדבר לגבי בית"ר ירושלים - ההרכב צעיר מאוד ורענן שמשחק בשביל המאמן שלו. אין ספק, הכדורגל הרוויח מהמשחק הזה והראה לנו שיש לנו חבורה של שחקנים צעירים וטובים שאפשר לסמוך עליהם ושלא כדאי להביא זרים בינוניים ולא איכותיים.

אני עוד פעם קורא מכאן לקברניטי הכדורגל להוריד את מכסת הזרים ולהאמין בכדורגלנים הצעירים שלנו, לתת להם צ'אנס. הם יוכיחו שכולנו טועים ושיש על מי לסמוך בכדורגל הישראלי.

סוליליך. יש על מי לסמוך בכדורגל הישראלי (עמית מצפה)

אהבתי את המאמנים אלישע לוי ואורי מלמיליאן שהעזו ושיחקו כדורגל התקפי. במיוחד אהבתי את החילופים המצויינים של אלישע, שלא היסס ושיחק בשלבים המכריעים של המשחק עם שלושה חלוצים, מה שכמעט הביא לו ניצחון 2:3 אחרי שהיה בפיגור 2:1.

אלישע שיחק אותה בחילופים וכמעט הביא במו ידיו ניצחון לחיפה וזה בעצם תפקידו העיקרי של מאמן בזמן המשחק - לעשות את החילופים הנכונים ולשנות את המומנטום. אלישע שיחק אותה בגדול.

אלישע לוי עם דרסיליה וחמד. המאמן שיחק אותה (עמית מצפה)

עם כל זאת, אני חושב שבית"ר יכולה לצאת קצת מאוכזבת, כי היא באמת שיחקה את המשחק הטוב ביותר שלה מתחילת העונה והגיע לה אם לא ניצחון, אז לפחות תיקו. בית"ר לא פחדה, התקיפה, הניעה כדור ויצאה להתקפות מסוכנות מאוד עם יבואה המהיר שרק להזכירכם, במצב של 1:2 החמיץ באחד על אחד מול אדרי. אם זה היה נכנס, בית"ר היתה משיגה ניצחון מרשים.

לסיום, נהניתי מאוד כמו אלפי הצופים שהגיעו לקרית אליעזר. שאפו לשחקנים, שאפו למאמנים ושאפו לקהל של שני הצדדים, שגרם לאווירה יוצאת מן הכלל באצטדיון. כל הכבוד למשחק המרכזי של השבוע.