קרב פירורים

תראו מה זה ספורט. בקיץ דיברו רק על בית"ר ירושלים ומכבי ת"א. הצהובים מקרית שלום הביאו קליברים אחד אחד. תותחים כבדים מאוד. בוזגלו, יבוריאן, דולי ג'ונסון, יבריץ' הנהדר נשאר בשער, תומאסיץ' הונחת בעמדת הבלם היישר מנבחרת בולגריה, ותוסיפו לזה את שבחון וחדד, וישראלביץ' המנוע. שפונגין? המגן של הנבחרת! ממש נבחרת חלומות.

באותה נשימה הדאבליסטית המשכנעת בית"ר ירושלים השאירה את הסגל המוצלח שלה, והתחזקה. דאריו פרננדס וסבסטיאן אבראו הגיעו היישר מהמיליונרים של ריבר פלייט, ברק יצחקי חזר מגלות קצרצרה בבלגיה ואת שאר השמות אתם כבר מכירים מתוך שינה.

אז מה נשאר בעצם מכל זה? לא הרבה. מכבי ובית"ר קבוצות אמצע ותחתית שלא דומות לשום דבר. פרננדס ואבראו? נעלמו (אחד נעלם על המגרש, ואחד חזר לארגנטינה) בדיוק כמו שהרעמות שלהם התבדרו מרוב הרוח והצלצולים שעשו כשבאו.

וראו איזה פלא. מכבי ת"א אירחה בבלומפילד את בית"ר ירושלים, ואף אחד אפילו לא חשב להכריז על ההתמודדות הזו כמשחק המרכזי של המחזור, ובצדק, כי שער לא ראינו שם.

מעמדת האנדר-דוג מגיחה הפועל ת"א ומנצלת את פירפורי הגסיסה של שתי הגדולות. עם סגל נחמד ולא יותר מזה, ועם שני חלוצים, אחד שהגיע מכפ"ס שירדה ליגה (סמואל יבואה), והשני שהגיע מהליגה הלאומית (מהראן ללה, אחי נצרת) האדומים דוהרים.

החבר'ה מסכנין רצים לאליפות. אלישע לוי וג'ון קולמה (עמית מצפה)

גם חיפה עם מאמן שלא רגיל להריח את אוויר הפסגות מצליחה, עד כה, הרבה מעל למצופה. אז מה תגידו? נשארנו עם יניב קטן הישן והטוב, עם אלון חרזי ועם וואליד באדיר. עזבו אותנו מכל מיני שחקנים שנחתו כאן כמו טלנובלה לקיץ, שעשר דקות אחרי הפרק האחרון אף אחד לא זוכר את העלילה.

הערב (שני, 20:50) נראה את המשחק המרכזי, בין שתי קבוצות שהוכיחו שכדורגל מתחיל מלב גדול, בסיס נכון ובנייה חכמה של קבוצה, ואיזון.

ואל תדאגו, בניגוד למשחק שהיה בבלומפילד ביום שבת, היום יהיו גולים, וגם יהיה שידור.