אחד השוערים הטובים בליגת העל העונה הוא שוער בני סכנין, גד עמוס. הוא החל להיכנס לתודעה של הכדורגל הישראלי רק לפני פחות משנתיים כאשר קיבל את המושכות בשערה של סכנין. היום, בגיל 34, עמוס קיבל הכרה לאומית יותר כאשר נכלל בסגל המורחב של נבחרת ישראל. בראיון ל-ONE, עמוס מדבר על היכן פספס בקריירה הארוכה עד כה , מה השאיפות ומה השער שהכי תסכל אותו השנה.
עד לפני שנתיים העדפת לשחק בכל מיני קבוצות ולא להיות באור הזרקורים, והנה בפחות משנתיים בסכנין אתה קופץ מדרגה ובגיל 34 נכנס לתודעה ואף נמצא בסגל המורחב של נבחרת ישראל. זה הגיוני מה שקורה איתך?
”מצד אחד לצערי פרצתי מאוחר, כביכול בגיל 34, אבל אני יודע שזה יכול היה שלא לקרות אם לא הייתי מקבל בשנתיים האחרונות את הקרדיט בסכנין. אני שמח שלפחות עכשיו אני מקבל את הקרדיט שציפיתי ואני ראוי לו. הרבה אנשים שואלים אותי איפה פספסתי בקריירה ולמה רק בגיל הזה אני נכנס לתודעה ומוכיח את יכולתי. יש הרבה סיבות. אולי גם בגלל האופי שלי שהייתי קצת ילדותי ולא רציתי לשמש כשוער שני”.
הוא הוסיף: “רציתי תמיד להיות מוביל, לשחק ולהיות דומיננטי בחדר ההלבשה ובגלל זה העדפתי לרדת לליגה הלאומית. היו שנים שנתתי לעצמי צ'אנס בק"ש ובהפועל חיפה כאשר הייתי צעיר יותר, כמו גם הפועל עכו, אבל העדיפו שוערים זרים. גם אם כבר שולבתי ונתנו לי צ'אנס, תמיד היו מחזירים את השוערים הבכירים יותר. עברה עוד שנה ועוד שנה עד שמצאתי את עצמי רק בגיל 32 משחק קבוע בליגת העל”.
עמוס: "הפריצה המאוחרת? הייתי קצת ילדותי"עשית מסלול לא פשוט של קבוצות, אבל אסור לשכוח שהתחלת מהמקום הכי נחשק במכבי חיפה. זה לא אמור היה להוות כרטיס ביקור מצוין עבורך?
“גדלתי בפנימיה בכפר גלים. עליתי לבוגרים בגיל 17 עם בירם כיאל. תפקיד השוער הוא הכי קשה. אני חושב שלפני 17 שנה החשיפה שהייתה לשחקנים צעירים זה לא כמו היום. היום המשחקים של הנוער משודרים, מדברים עליהם ורואים שחקנים. לדעתי הרבה יותר קל להצליח ולקבל חשיפה. כאשר עליתי לבוגרים של מכבי חיפה היה את ניר דודיוביץ' כשוער ראשון. להוציא את דוידוביץ' מהשער זה היה בלתי אפשרי ואי אפשר היה לחשוב על זה. ניר אגדה. גדלתי עליו”.
“אני שמח שגדלתי במקום שיש בו יסודות טובים, אבל לא תמיד הדברים מסתדרים כמו שאנחנו רוצים, אז לא רציתי לחכות עוד שנה וכבר בגיל 18 העדפתי לעבור להפועל עכו, שם היה את דודו גורש שהוא גם היה שוער מצוין. לא שיחקתי ומכאן התחלתי להתגלגל ולהתגלגל, גם להפועל חיפה שם היה את דרשלר קאלה, בדרך הפסדתי הרבה שנים, אבל אני לא מצטער על שום צעד. אני מנסה להסתכל על הצד החיובי”.
לא מצטער. גד עמוס (שחר גרוס)אם זכרוני לא מטעה אותי, במכבי חיפה היית נראה לפעמים מעט חולמני ואדיש כזה, אולי זה משהו באופי שעצר אותך?
“אני יודע שיש סטיגמה על שוערים שהם צריכים להיות משוגעים ולהשתולל. אני מתחבר יותר לצד הרגוע. אני אוהב להביא את השקט והרוגע שלי למגרש. יש כמובן מקרים ששוער צריך לצעוק, אבל אני אוהב להביא את השקט ולהקרין לשחקנים שיש על מי לסמוך בשער ואני האח הגדול של השחקנים. תמיד אהבתי לראות את בופון בשער. חולמני אני לא, אבל יודע להביא את השקט”.
על הדרך נראה שגם הפסדת הרבה כסף שיכולת לעשות אם היה לך יותר סבלנות, לא?
“אם הייתי בגיל 27 נותן את העונה האחרונה שלי בסכנין אולי הייתי חושב במונחים גדולים יותר של כסף כמו עומרי גלזר ודניאל פרץ, אבל אני לא מסתכל לאחור. יש לי עוד הרבה שנים לתת. אני שומר על עצמי ברמות הגבוהות ביותר ואנסה למשוך את הקריירה כמה שיותר, לפחות עוד חמש שנים בליגת העל. כרגע אני מתרכז במה שאני עושה עכשיו ורוצה להמשיך ליהנות”.
שומר על עצמו. גד עמוס (עמרי שטיין)מה עושה לך ולשערים ישראלים מוכשרים שיש הרבה קבוצות שמעדיפות שוערים זרים?
“לי זה מאוד כואב לראות שוערים זרים בליגה שלנו דווקא על רקע העובדה שיש לנו שוערים ישראלים טובים. חוויתי על בשרי. פספסתי הרבה שנים בגלל העדפה לשוערים זרים. צריך לתת לשוערים ישראלים את האמונה שאפשר לסמוך עליהם. תראה את עומרי גלזר שהפך להיות אחד הגדולים בארץ, כמו דניאל פרץ. אני בעד שוערים ישראלים ומברך על המגמה של היום. קבוצות הבינו שניתן לסמוך על שוער ישראלי ואין צורך לבזבז משבצת על שוער זר”.
איפה אתה ממקם את עצמך מבין השוערים בארץ?
“השוערים שזומנו לנבחרת, גלזר, פרץ וגראפי מצוינים. שלושתם חברים ומגיע להם לקבל זימון. זה חלום שלי לקבל זימון לאימון אחד ולהיות חלק מהחוויה. הייתי רוצה מאוד להיות חלק מהסגל. זה החלום שלי. מי שהוזמן מבחינתי הוא ראוי ביותר. אחרי שבארץ ראינו גם את דודו גורש מקבל זימון בגיל מאוחר, זה אומר שאף פעם לא מאוחר”.
זומן גם כן בגיל מאוחר. דודו גורש (אורן בן חקון)מי לדעתך צריך לפתוח בשערה של הנבחרת?
“פרץ יכול להיות שוער העתיד ויש לו נתונים מצוינים. מבחינתי גלזר נותן שנתיים מעולות ומגיע לו להיות השוער הראשון אחרי שנתיים מצוינות”.
מה הפך אותך לשוער הרבה יותר טוב מזה שהכרנו וידענו?
“שוער זה עניין של ביטחון וגם מזל, כולל עבודה קשה והתבגרות ואחריות גדולה יותר במגרש ומחוצה לו. תמיד הייתי שוער טוב ואני שמח שלקחתי את ההזדמנות כאשר שרון מימר קרא לי לבוא לסכנין בשנה שעברה. בנוסף לכל אלה אני עובד עם פסיכולוג ספורט, כמו לא מעט ספורטאים. בכדורגל יש הרבה תסכולים ולחץ כאשר לקבוצה לא הולך. על מנת שלא להוציא את התסכול לבית צריך להיעזר במישהו מבחוץ. אני עובד עם דן ולנסי שהוא פסיכולוג ספורט מצוין. אני יכול לדבר איתו חופשי והוא עזר לי בהרבה דברים”.
מקבל עזרה. גד עמוס (עמרי שטיין)לא היה פשוט להזיז מהשער מותג וקפטן כמו מחמוד קנדיל.
“כאשר חתמתי בסכנין היו הרבה אנשים שהרימו גבה. כולם אמרו שאין טעם שאגיע להיות שוער שני לקנדיל שהוא סמל ואישות נדירה. אני מאוד אוהב את קנדיל והתחרות איתו רק עשתה לי טוב. גם אם היית שם אותי להתחרות מול בופון, אני מאמין שהייתי יכול לשחק. נתתי הכל בסכנין ולקחתי את ההזדמנות. עם כל התחרות ביני ובין קנדיל מערכת היחסים שלנו מצוינת וכולם יכולים להעיד על זה”.
מה המשחק הכי טוב שלך השנה?
“היו לי הרבה משחקים טובים למרות שבחלקם גם הפסדנו, כמו שקרה בטוטו טרנר, אבל המשחק הכי טוב שלי היה מול מכבי ת"א בבלומפילד ב-1:1 שעשינו שם”.
"גם עם בופון הייתי יכול להתחרות". גד עמוס (עמרי שטיין)מה לעשות שלשוער זוכרים גם את הפשלות, ואחת כזאת זכורה לכולם דווקא מול קבוצת נעוריך בדוחא.
“אחרי כל שער שמגיע באשמת השוער, ואשתי יכולה להעיד עליי, אני לוקח את זה מאוד ללב ולפעמים אני לא יישן שני לילות. לצערי אני אובר-רגיש. אחרי השער מול מכבי חיפה בו היה לי משחק מצוין, כולם זוכרים את הטעות ולקח לי זמן להתאושש מזה. ישבתי עם מאמן השוערים ולמדנו ממה הטעות נבעה. אני שמח שמאז לא היו שערים כאלה באשמתי. זה שער שלא אשכח הרבה זמן”.
תפקיד השוער הוא כפוי טובה כמו זה של המאמן?
“תפקיד השוער לא קל בכלל. יש הרבה לחץ. לפעמים אני רואה שחקנים שמתכוננים למשחק ועד כמה הם יותר קלילים. שוער חייב להיות יותר מפוקס ולהכין את עצמו ברמת מוכנות הכי גבוהה שניתן. בוא נאמר את ריף הבן שלי לא הייתי שולח להיות שוער. אני מעדיף שיהיה חלוץ ויחגוג אחרי שערים, רק שהלחץ עליו כשוער לא יהיה”.
לא רוצה את בנו כשוער. גד עמוס (עמרי שטיין)סכנין ידועה כקבוצה עם דו קיום, אבל השנה עברתם טלטלה לא פשוטה מקצועית, מה קרה?
“אני מאוד אוהב את המקום ואת האנשים בסכנין. התחברתי מאוד למועדון ולקהל שנותן לי הערכה. היו שנתיים מטלטלות, כולל חילופי מאמנים בשנה שעברה. התחלנו את השנה ושוב העונה התעקמה עם תוצאות לא טובות ואז שוב חילופי מאמנים. לצערי לא היינו מספיק טובים ויש הרבה סיבות, שלא אני צריך לפרט, למה לא הגענו לפלייאוף. זה מתסכל ומאכזב במיוחד כאשר בנינו קבוצה טובה. המטרה להבטיח את ההישארות ואחרי זה להחזיר את החיוך לקהל. מול בית"ר במשחק האחרון הייתה חוויה. היה כיף והרגשה שדוחא עומד להתפוצץ, ובקרוב מאוד אנחנו פוגשים שוב את בית"ר בבית”.
בסוף השנה החוזה שלך מסתיים. מה קורה עם העתיד?
“כרגע כולי נתון להישארות של סכנין ואין לי מושג מה יהיה. כרגע לא נעשתה שום פנייה מצד סכנין.
גד עמוס (עמרי שטיין)מי האיש שהשפיע עליך הכי הרבה במהלך הקריירה?
“היו לא מעט מאמנים שליוו אותי לאורך 15 השנים האחרונות, אבל מי שהכי הרבה התחברתי אליו היה אבא שלי. אבא לא היה שחקן כדורגל, אבל מגיל קטן ליווה אותי ובלעדיו אני לא יודע אם הייתי ממשיך לשחק כדורגל, כי ברגעים הכי קשים שכבר נשברתי ורציתי לוותר, הוא שמר עליי ודחף אותי קדימה. כמובן שיש גם את החום והתמיכה מאשתי מיכל שתומכת בי בכל צעד שאני עושה”.