איך זה נפל עלינו. כמו רעם ביום בהיר, מבול בליל קיץ, כמו הפסקת חשמל בעיצומו של דו קרב פנדלים מותח. ללא התפרצותה והתפשטותה של מגפת הקורונה, לא מן הנמנע שעונת 2019/20 הייתה מספקת לנו את אחת השנים הכי דרמטיות ומרתקות שנראו בכדורגל הישראלי והעולמי בשנים האחרונות. הנגיף הארור, שלקח לנו את הדבר שאנחנו כל כך אוהבים, עצר ברגע אחד את העונה וגם אם ייעלם מחיינו במוקדם או במאוחר, ספק גדול אם ניתן יהיה להתחיל מנקודת ההפסקה.
בינתיים, בין ידיעות על שחקנים ואנשי צוות שנידבקו בקורונה, ביטולי משחקים וסגירת ליגות בארץ ובעולם, החלטנו שהגיע הזמן לעצור לרגע ולהיזכר ברגעים שיגרמו לנו כל כך להתגעגע לעונת 2019/20, ויש לא מעט. וזהו, מבטיחים – המילה ‘קורונה’ לא הולכת להיכתב יותר בהמשך הכתבה, רק כדורגל כמו שכולנו אוהבים.
מכבי חיפה – הפועל רעננה, 3:4, ליגת העל, 24.8.19
אחרי 2018/19 שהייתה מהחלשות והפחות מעניינות בכדורגל הישראלי, ספק גדול אם גדול הנאמנים של הכדורגל שלנו ציפה גם הוא לפתיחה כזאת לעונת 2019/20. עם שק של ציפיות ותקוות להתחלה חדשה ומול סמי עופר מלא, מכבי חיפה קיבלה את כל התפאורה הנדרשת כדי להתחיל את העונה בסטייל ולהראות שאחרי לא מעט שנים – סוף סוף יש אלטרנטיבה בצבע ירוק.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, ואחרי 24 דקות לוח התוצאות הראה 0:2 סנסציוני לאדומים מהשרון בזכות צמד שאור דסה לא יישכח עוד הרבה זמן. יובל אשכנזי, הרכש הטרי מבני יהודה לא חיכה יותר מדי זמן כדי לפרוע שטר ראשון מתוך שבעה עד כה העונה ועל סף הירידה להפסקה עאיד חבשי כיפר על הטעות הקשה מהגדול הראשון ונגח את השוויון. נגמר? ממה לא. עדי נימני החזיר את היתרון לאורחת עם פנדל מדויק בדקה ה-66, ואז נכנס לחיינו בפעם הראשונה צ’ירון שרי. הרכש ההולנדי סיפק ניצוצות בפעם הראשונה ונתן לנו ספוילר קטן ממה שעוד נקבל ממנו בהמשך העונה עם שני בישולים (הראשון לחבשי), כאשר צמד של ניקיטה רוקאביצה הכריע ונתן לירוקים פתיחה חלקה עם 3 נקודות חשובות להמשך הדרך.
יובנטוס – נאפולי 3:4, סרייה א’, 31.8.19
עוד לפני הזריחה המחודשת שהביא עמו אנטוניו קונטה לאינטר והרצף המפלצתי של לאציו, נאפולי הגיעה לקרב הגדול מול האלופה והיריבה המרה מהצפון כאחת הטוענות לכתר, בדיוק כפי שהיה כמעט בכל 8 העונות האחרונות. אלא שהפרטונופיי לא יכלו לפתיחה מסחררת של הגברת הזקנה. החבורה של מאוריציו סארי (במשחקו הראשון על הקווים) פשוט רקדה על המגרש ודהרה ל-0:3 מוחץ אחרי 62 דקות בזכות גולים של דנילו, גונסאלו היגוואין וכריסטיאנו רונאלדו.
דווקא אז, כשנראה היה שהכול גמור, האורחת של קרלו אנצ’לוטי ניצלה הירדמות של הביאנקונרי וחוסר ניסיון בסרייה א’ של מתייס דה ליכט במרכז ההגנה של האלופה והצליחה לחזור ל-3:3 שהימם את האליאנץ. לצערם, הקאמבק המרשים של החבורה מהדרום היה רק הכנה לדרמה הגדולה שעתידה להתרחש עמוק בתוך תוספת הזמן, אז, קאלידו קוליבאלי, מי שנחשב לאחד הבלמים הטובים בעולם אשתקד, בפעולה שאולי מסמנת יותר מכל את העונה המאכזבת שלו, הפך לגיבור הטרגי כשנתן ליובה ניצחון עם שער עצמי אומלל וסיפק סיומת דרמטית מאין כמותה שהייתה רק הפרק הראשון במותחן שנקרא “סרייה א’ – 2019/20”.
הפועל אום אל פאחם – מכבי ת”א 2:3, גביע המדינה סיבוב ח’, 21.12.19
מפעל הגביע כבר רגיל לספק לנו סנסציות וסיפורי סינדרלה מדי שנה, אלא שכזה, בהתחשב בהשתלשלות האירועים, ספק גדול אם גם המפעל הכי מרגש שיש עוד מסוגל לייצר. ולדימיר איביץ’ אמנם עלה בהרכב די נסיוני אבל גם זה לא הפריע לאלופה לשייט בבטחה ל-0:2 אחרי 32 דקות משערים של אבי ריקן ואילון אלמוג.
ואז משהו קרה. אולי הייתה זו התערבות אלוהית של אלוהי הגביע שיודע לספק לנו דרמות שלא רואים בכל יום, אולי מזל, זילזול, תקחו את זה לאן שאתם רוצים, אבל בשורה התחתונה, טיל ממרחק של ריף מסיקה בדקה ה-78 השלים את אחד המהפכים הגדולים בתולדות הגביע עבור הקבוצה הצנועה מהלאומית שרק בעונה שעברה עלתה מליגה א’. כן, קבוצה מהליגה השנייה, חוזרת מ-2:0 ל-3:2 על לא אחרת מאלופת המדינה ומוליכת ליגת העל. יותר מזה אין מה להוסיף. אה, וכמובן הריצה הבלתי נשכחת של ניר ברקוביץ’ בסיום, אותה אחת שגרמה לו למתיחת שריר המהנה ביותר בחייו. איזה משחק.
ברצלונה – מיורקה 2:5, לה ליגה, 7.12.19
רגע אחרי שקיבל שוב את תואר השחקן הטוב בתבל, ליאו מסי הציג לראווה בקאמפ נואו את כדור הזהב ובאופן סימלי, סיפק הצהרת כוונות לכל מי שתהה, אם יש כאלה, מדוע קיבל את התואר בפעם השישית בקריירה. הפרעוש סיפק עוד שלושער לפנתיאון, אך מהמשחק הזה נזכור בעיקר רגע קסם אחד ששייך דווקא לחברו הטוב – לואיס סוארס. האורגוואי אמנם כבש רק שער אחד, אך עשו זאת בבעיטת ‘עקרב’ שלא רואים בכל יום. פשוט ללקק את האצבעות.
לאציו – יובנטוס 1:3, סרייה א’, 22.12.19
אחרי שישה ניצחונות רצופים וריצה מטורפת עד לצמרת הגבוהה, זה המשחק שנתן את הגושפנקא לכך שזו הייתה יכולה להיות העונה של לאציו. הנשרים לא התרגשו אחרי שכריסטיאנו רונאלדו העניק את היתרון לגברת הזקנה, סיפקו משחק לפנתיאון וענו לאלופה עם שלושה כדורים ברשת הודות לשערים של לואיז פיליפה, ברגיי מילינקוביץ’ סאביץ’ ופיליפה קאייסדו, כשבתווך וויצ’ך שצ’סני פשוט הציל את הגרת הזקנה מתבוסה כשעוד הספיק להדוף פנדל של הסקורר האימנתי של הקבוצה הרומאית וזוכה נעל הזהב נכון לשעת כתיבת שורות אלה – צ’ירו אימובילה.
מכבי חיפה – מכבי ת”א 4:3, ליגת העל, 6.1.2020
כמה שנים חיכינו למשחק עונה שכזה בליגה שלנו. ירוק מול צהוב, האלופה מול סגניתה, הראשונה מול השנייה. אחרי מופע הקונפטי של האוהדים הירוקים בפתיחה, שתי הגדולות של הכדורגל הישראלי סיפקו מופע משלהן לאורך 90 דקות בסמי עופר שהיו מהעוצמתיות ביותר שקיבלנו וסיפקו חוויית צפייה בלתי רגילה, כיאה לפתיחת עשור חדש.
למען האמת, זה היה משחק בו לאף קבוצה לא הגיע לרדת מנוצחת. הצהובים אמנם גילו עדיפות לאורך רוב שלבי המשחק ונראו בדרך הבטוחה לניצחון כשאייל גולסה הכפיל ל-0:2 בפתיחת המחצית השנייה, אך דווקא אז, כשנראה היה שהירוקים שוב קורסים תחת הלחץ ומסתנוורים מהצהוב בעיניים, ניקיטה רוקאביצה צימק ויאניק קווילדסחוט בוולה אדיר העיף את 30 אלף הצופים בסמי עופר לשמיים.
אלא שזה היה ערב ההכתרה של יונתן כהן. אחרי שמוחמד עוואד קבע שוויון דרמטי עם בעיטת יעף משלו בדקה ה-88, כהן, שהשווה מהנקודה הלבנה בתווך, נכנס לרגע לנעליים של שחקן ההכרעה האחרון של הצהובים, ערן זהבי שמו, ובדיוק כמו מספר 7 נעץ את המילה האחרונה עמוק בתוספת הזמן ונתן לאלופה ניצחון בלתי נשכח מול היריבה הישירה על התואר.
אינטר – מילאן 2:4, סרייה א’, 9.2.2020
בעונה שכזו, גם הדרבי של מילאנו חזר להיות אחד האירועים הכי מרתקים שהיה לכדורגל האירופי להציע. עם זלאטן איברהימוביץ’ שחזר לקדנציה מחודשת ומרגשת במילאן, אנטוניו קונטה שמוביל את הנראזורי לעונה שמזכירה נשכחות מנגד וכוכבים אדירים בשני צידים המגרש, הדרבי של עיר האופנה היה נראה לפחות על פי הפתיחה בדרך להיצבע באדום-שחור. אחרי שאנטה רביץ’ פתח, זלאטן הראה שלא משנה הגיל, לדרבי הוא תמיד מגיע וכבש את השני כאילו שאנחנו עדיין בתחילת העשור הקודם.
אבל אינטר של העונה היא לא אינטר של השנים האחרונות. החבורה של אנטוניו קונטה חזרה בגדול ונשארה חזק במאבק האליפות בזכות מפגן אופי אדיר שכלל בליץ’ של 4 שערים נהדרים במחצית השנייה שקבעו שגם הפעם הצבע הכחול ימשיך לשלוט בעיר, לפחות עד הפעם הבאה.
טוטנהאם – באיירן מינכן 7:2, ליגת האלופות, 1.10.19
אצטדיון לונדון פתח את שעריו לראשונה בליגת האלופות, ואיזו חנוכת בית סידרו לו הבווארים האכזריים, שעם תצוגת ענק פשוט שחטו ללא רחמים את התרנגולים האומללים, בתבוסה שגם חרצה את גורלו של מי שהוביל את האנגלים לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה – מאוריציו פוצ’טינו. סרג’ גנאברי כיכב עם רביעייה בלתי נשכחת עבורו, כשגם רוברט לבנדובסקי וג’ושוע קימיך השתתפו בחגיגה הגרמנית.
צ’לסי – אייאקס 4:4, ליגת האלופות, 5.11.19
הבית הכי צמוד של שלב הבתים סיפק לנו את אחד המשחקים הכי מרתקים העונה במפעל הבכיר ביבשת. ההולנדים שהיו המרעננת הרשמית של המפעל עם מסע קסם היסטרי שהסתיים בחצי הגמר פגשו את החבורה הצעירה והתוססת של פראנק למפארד, שהפגינה אופי וקור רוח בדרך לקאמבק מרשים אחרי שריס ג’יימס הצעיר קבע 4:4 פשוט משוגע אחרי שהאורחת מאמסטרדם כבר הובילה 1:4 בפתיחת המחצית השנייה. בסופו של דבר, זה בא שתי הנקודות שאיבדה באו בעוכריה של אייאקס, שסיימה שלישית בבית 8 ונשרה לליגה האירופית בעוד שהאנגלים המשיכו לשמינית הגמר.
ליברפול – אתלטיקו מדריד 3:2, ליגת האלופות, 11.3.2020
אם כבר לסיים, אז ככה. המשחק האחרון לשלב זה של שמינית גמר ליגת האלופות סיפק לנו דרמה שעליה נוכל להתרפק לפחות עד שובו של הכדורגל מפגרת הקורונה. גם עם יתרון 0:1 מהמשחק הראשון, אף אחד לא נתן לקולצ’ונרוס מבירת ספרד יותר מדי סיכוי מול אלופת הפרמייר ליג שבדרך, בטח כשזו שטפה את המגרש וניצחה את 90 הדקות הראשונות רק 0:1 שהוביל להארכה.
הסיפור הגדול של ההתמודדות התחיל בהארכה. אחרי שרוברטו פירמינו העלה את המארחת ל-0:2 בדרך הבטוחה לרבע, הגיע השפן מהכובע של צ’ולו סימאונה, והפעם הוא הגיע ממקום לא צפוי. מרקוס יורנטה, לא שם גדול בכדורגל האירופי ואפילו לא בספרדי, איזן עם צמד בזק ואלברו מוראטה נעץ את המסמר השלישי שסגר את הסיפור והפך את המייטירדס לאלופת אירופה היוצאת. איזה ערב זה היה.