בהפועל ירושלים כל כך קיוו לראות את הרש גולדברג פולין חוזר מהשבי בחמאס ליציעים בארנה ובאצטדיון טדי, אבל אתמול (ראשון) בבוקר הגיעו החדשות העצובות על כך שהוא נרצח. אחרי שגופתו חולצה מעזה ביחד עם חמישה חטופים נוספים שנרצחו על ידי מחבלי חמאס (עדן ירושלמי ז”ל, כרמל גת ז”ל, אלמוג סרוסי ז”ל, אלכס לובנוב ז”ל ואורי דנינו ז”ל), היום (שני) נערכה ההלוויה של הרש ז"ל.
הוא היה ידוע כאוהד מושבע של הפועל ירושלים בכדורסל ובכדורגל, וכיאה לכך שחקני קבוצת הכדורגל, הצוות המקצועי והניהולי של הקבוצה, ובעלי הבית של המועדון - האוהדים הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה עם חולצות אדומות שעליהן נכתב "סליחה" מתחת לאיור של הרש, וגם: “הרש, לנצח בליבנו".
שרשרת אנושית עם דגלי ישראל ליוותה את הרש שנרצח בגיל 23, לפני הקבורה בבית העלמין בגבעת שאול. הוא נחטף בשבעה באוקטובר והוחזק מאז כבן ערובה, שרד כמעט שנה בשבי ולבסוף נרצח על ידי שוביו, לפי ההערכות ביום חמישי בלילה.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, נשא דברי הספד בהלוויה ואמר: "הרש האהוב, בלב קרוע ושבור, אני עומד היום כאן, כנשיא מדינת ישראל, נפרד ממך ומבקש ממך סליחה. ויחד איתך מכרמל, מאורי, מעדן, מאלמוג, מאלכס, וּמכל אוהביכם. אני מבקש סליחה בשם מדינת ישראל. סליחה שנכשלנו בהגנה עליכם במחדל הנורא של השבעה באוקטובר. סליחה שנכשלנו בהשבתכם הביתה בשלום. סליחה שהמדינה שעלית אליה בגיל 7, עטוף בדגל ישראל, לא הצליחה לשמור עליך. רייצ'ל, ג'ון, ליבי ואורלי היקרים – אני מבקש מכם סליחה. סליחה שלא הצלחנו להשיב את הרש שלכם הביתה בחיים.
“האור המיוחד שלך, הרש, כבש את כולנו ממבט ראשון, אפילו מבעד לכרזות הזועקות לשובך. רובנו לא זכינו להכיר אותך בחייך, אבל אתה כל כך חי בנו, כבר 11 חודשים. יחד עם עוד אחים ואחיות רבים, הנתונים ביד מרצחים ארורים, מפלצתיים, מאז שמחת תורה – שהפך ליום אסוננו. דע לך, אנחנו עדים ולא נשכח זאת לעולם: אין דלת בעולם שמשפחתך האהובה לא פתחה למענך, להצלתך ולשלומך. אין אבן שהם לא הפכו, אין תפילה ואין תחינה שהם לא זעקו – מקצה העולם ועד קצהו - באזני אלוהים ואדם.
"מיכל ואני פגשנו את הוריך ומשפחתך פעמים רבות בשנה האחרונה, וזכינו להכיר אנשים בעלי שיעור קומה יוצא דופן וללמוד מהם שיעור שלא נשכח לעולם - על אהבת אם ואב ללא גבולות. רק לפני מספר שבועות, בערב תשעה באב נשאנו תפילה בבית הנשיא, יחד עם הוריך – הרש - לשובך, יחד עם כל החטופות והחטופים. ועכשיו, ליבנו השבור, נעשה רסיסים רסיסים. בלילה אחד התבשרנו על הירצחן של שש נפשות תמימות וטהורות. כל אחת מהן - היא עולם ומלואו, ויש לה אהובים ואהובות שלא ישנו לילה שלם אחד, ולא נשמו נשימה אחת מלאה, כבר 11 חודשים”.
הנשיא המשיך ושלח מסר ברור: “עתה – מוטלת על מדינת ישראל משימה דחופה ומיידית. על מקבלי ההחלטות לעשות כל שניתן, בנחישות ובאומץ: להציל את מי שעוד ניתן להציל, ולהשיב את כל בנינו ובנותינו, אחינו ואחיותינו. זו לא מטרה פוליטית, ואסור להפוך את זה למחלוקת פוליטית. זהו צו מוסרי, יהודי ואנושי עליון של מדינת ישראל לאזרחיה. בצו הזה לא עמדנו. ועתה – מוטלת עלינו חובה קדושה ומשותפת: לעמוד בו ולהחזיר את כולם לנוף מולדתם. למען רוח ישראל. למען חוסן ישראל. למען אחדות ישראל.
“אנחנו כמובן לא שוכחים לרגע את חובתנו לבוא חשבון עם המרצחים הנתעבים שטבחו בך – הרש – בחבריך, באחיותינו ובאחינו. גם כאן, המשימה ברורה ומחייבת: להמשיך ולהילחם עד חורמה בארגון הטרור הרצחני חמאס, שהוכיח שוב שאין קץ לרצחנותו ולפשעים נגד האנושות שהוא מוכן לבצע".
אימו של הרש, רייצ'ל, ספדה לבנה: "היה לי הרבה זמן לחשוב על הרש, דבר אחד שחשבתי עליו היה איך מכל האימהות בעולם אני זכיתי במתנה יפה כמוך. מה עשיתי? הרש לא היה מושלם, אבל הוא היה הבן המושלם בשבילי. אני מוקירה תודה לאלוהים. במשך 23 שנים הייתה לי פריווילגיה להיות אמא של הרש, אפילו שרציתי שזה יהיה ליותר זמן. לאורך החודשים האלו דאגתי לך. התגעגעתי. עכשיו אני לא צריכה לדאוג יותר. עכשיו לנצח תהיה ילד יפה".
אביו של הרש, ג’ון, אמר: “כשהוא היה בן שבע סיפרנו לו שאנחנו עושים עלייה. אמרנו לו שהשם 'הרש' יהיה קשה לישראלים, ושאלנו אם ירצה להחליף או אולי כינוי. הוא אמר בביטחון 'אני הרש והישראלים יתמודדו'. הרש, אני מצטער. אנחנו מצטערים. אנחנו נכשלנו, אתה לא נכשלת. אתה היית דוחף חזק יותר, ואנחנו נדחוף כדי שהמוות שלך ושל כל החיילים לא יהיה לשווא. נחזיר הביתה את החטופים הנותרים. עוד לא אבדה תקוותנו. החיים איתך היו ברכה ועכשיו נעבוד כדי שהמורשת שלך תהיה ברכה. אני אוהב אותך".
יו"ר הפועל ירושלים, יותם כרמון, אמר לאחר ההלוויה: “330 ימים בהם קראנו בשמו ופעלנו בכל דרך שאנחנו יכולים כדי לקדם ציבורית את חזרתו - תמו בטרגדיה. אין מילים לתאר את הכאב, האכזבה, הזעם. האבל הקולקטיבי שהקהילה האדומה חווה היום הוא אירוע מטלטל, היסטורי עבורנו. לא יהיה קל להמשיך הלאה, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה במצוותו של הרש והוריו האציליים, שכל הווייתם ופועלם נבעו מאמונה בטוב האדם, בדו קיום בעיר הזו, בלי פריבילגיה להיות פסימיים ולהתייאש. הקהילה שלנו תמשיך פה לצעוד בשמו של הרש, ותנציח את זכרו”.