למועדון ותיק בכדורגל הישראלי כמו הפועל באר שבע, אין יותר מדי זיכרונות יפים מהשלבים האחרונים בגביע המדינה. להוציא את הזכייה ההיסטורית (והיחידה) ב-1997, הקבוצה מבירת הנגב מתקשה תמיד במעמדים הללו, בטח כשהיא מגיעה עדיפה על הנייר לעומת הקבוצה שניצבת מולה.
בעידן פוסט אלונה ברקת ופוסט השושלת של ברק בכר והאליפויות, בב”ש חולמים להשיג עוד תואר שיוכיח שה-DNA שלהם עבר שדרוג. אם מסתכלים על הסטטיסטיקה ועל הניסיון הגרוע שלה בגביע המדינה, אז סיכוי סביר שהגביע גם הפעם לא יירד דרומה. רק בעשור האחרון, באר שבע הודחה בחצי הגמר על ידי קריית שמונה (אפריל 2014), הושפלה בגמר על ידי מכבי תל אביב (מאי 2015) והובסה בקלילות בחצי הגמר על ידי מכבי חיפה והאקס גליינור פלט (אפריל 2016).
כל אלו לא עושים טוב להפועל באר שבע מבחינה היסטורית, אבל שם מקווים שאולי משהו הפעם ישתנה. לרגל חצי גמר הגביע נגד המחזיקה בני יהודה ב-20:30, ONE עושה לכם סדר ומציג את חמשת המפתחות שיעזרו לבאר שבע להצליח להיכנס בדלת הנכספת לגמר הגביע.
1. ז’וסוואה: האקס פקטור הפורטוגלי שהגיע בספטמבר האחרון לנגב, מוכיח ממשחק למשחק כמה הוא קריטי ליוסי אבוקסיס. רק במחזור האחרון, נגד הפועל תל אביב, החבורה של אבוקסיס נראתה כמו הצל של עצמה כשהיא לא הצליחה כמעט לשלוט בכדור ולהגיע למצבים. הכל השתנה ברגע שז’וסוואה נכנס במחצית השנייה. באר שבע חזרה לשלוט במשחק, הקשר תפקד כבעל הבית במרכז השדה כשהוא היחידי שבא ומגיע לקבל כדורים כדי לחלק אותם לשטחים פנויים לחבריו.
התלות בו נכון להיום היא קריטית ולפי המשחק נגד הפועל תל אביב, אם הפורטוגלי הזה לא משחק המנוע של באר שבע לא חורק, הוא פשוט לא עובד. מעבר ליכולת המקצועית על כר הדשא, עליה אין עוררין, האנרגיות והווינריות שמכניס ז’וסוואה לחבריו היא קריטית במפגש כמו זה שמצפה נגד בני יהודה העיקשת, שמגיעה לחצי הגמר במטרה לשמור על התואר.
2. אלטון אקולטסה: שיחת הימים האחרונים בב”ש חוץ מההמתנה לחצי הגמר, היא סביב עתידו של ההולנדי שהגיע כחלק מחלון העברות עמוס במיוחד שהובילה אלונה ברקת (מה שכנראה לא יחזור יותר). הוא נחשב להצלחה גדולה, אבל תג מחיר דמיוני (700 אלף אירו לסנט טרוידן הבלגית) נוכח המציאות הכלכלית החדשה ב”ש, עשוי להביא לפרידה כואבת. ב”ש של השנתיים האחרונות ידעה הרבה פלופים ואחד כמו אקולטסה הוא דוגמה לשחקן זר שעד עכשיו מוגדר כ’בינגו’ ובהנהלת המועדון עושים הכל כדי להשאירו.
כמו במקרה של ז’וסוואה, הסיכויים של ב”ש בחצי הגמר תלויים הרבה באקולטסה. כוח ומהירות שאין הרבה בליגת העל, עושים את ההבדל עבור אבוקסיס, שיודע בדיוק מה יש לו בידיים. בזמן שניב זריהן מאבד את מקומו ומעמדו, אקולטסה הוא המוציא לפועל בחלק ההתקפי והיחידי שיכול ליצור לעצמו מצב כמעט לבדו. בחצי גמר מול קבוצת גביע טיפוסית כמו בני יהודה, המסתמכת על משמעת וטקטיקה, שחקן כמו אקולטסה עשוי להיות זה שיפצח את שיטת המשחק של אלישע לוי.
3. בן שהר: ממשיכים ומסיימים עם שחקני ההתקפה. המפתח השלישי הוא בן שהר, המוציא לפועל העיקרי של ב”ש, בטח אחרי שנייג'ל האסלביינק, סגנו, עזב את הקבוצה לבקשתו בפגרת הקורונה. שהר, מלך השערים הקבוע של הקבוצה בשנים האחרונות, כבש את שער הניצחון על מכבי חיפה ברבע הגמר, שהיה השער ה-14 שלו העונה בכל המסגרות. החלוץ, שלא מספיק מוערך בבירת הנגב למרות שהוא הרביעי בטבלת מלך שערי הליגה של המועדון בכל הזמנים, צריך להגיע בשיא הריכוז והחדות למשחק הגביע הערב.
ב”ש ואבוקסיס יודעים שכדי ללכת עד הסוף במפעל כמו הגביע, מלך השערים צריך להגיע למעמדים כאלו. שהר הוא מסוג החלוצים שאוהב מעמדים מהסוג הזה כדי לבוא לידי ביטוי ואם הוא אכן יגיע, הוא יוכל להוכיח בפעם המי יודע כמה כמה הוא משמעותי לדרומיים. השער האחרון של שהר בכל המסגרות היה כאמור ברבע הגמר וכדי שלקבוצה שלו יהיה סיכוי לעבור את בני יהודה, ב”ש תצטרך אותו במיטבו.
4. מיגל ויטור: אחרי שעסקנו במפתחות ההתקפיים, נעבור להגנתיים, למרות שבמקרה של הבלם הפורטוגלי אפשר לומר שהוא גם וגם. עמוד התווך של ההגנה, שהבטיח כבר את עתידו לעונה הבאה בחוזה מקוצץ, כבש את שער השוויון ברבע הגמר נגד מכבי חיפה והעונה הוא כבר סופר 3 שערים בתור בלם. קשה לחשוב איך החבורה מבירת הנגב הייתה נראית ללא המנהיגות והרוגע שהוא משרה בחלק האחורי.
בעונה כל כך מורכבת, ויטור שבדרך כלל מבלה את רוב הזמן על ספסל המטופלים, שומר על היציבות בהגנת ב”ש. השקט והניסיון שלו במעמדים גדולים, קריטי למשחק מן הסוג הזה. כקפטן וכאחד הבלמים הטובים שהיו ב”ש, כשהוא בכושר טוב יכול לעשות את ההבדל בשלב מכריע כמו חצי גמר.
5. אוהד לויטה: השוער השני של ב”ש קיבל את ההזדמנות מאז הפציעה בכף היד של ארנסטס שטקוס והפך להיות השוער הראשון של הקבוצה. בצוות המקצועי מביעים אמון בלויטה בן ה-34 ואחרי זמן רב הוא מקבל את אפודת השוער הראשון, כנראה גם בעונה הבאה. שטקוס פתח במשחק האחרון נגד הפועל ת”א ורשם הצלה של שער ודאי, אבל זה לא הספיק לעשות מיגרנה לאבוקסיס על העמדה הזו. לויטה מבחינתו נמצא במצב שהוא חייב להוכיח כל משחק ומשחק שהתפקיד שלו הוא להיות הראשון בהיררכיית השוערים.
כאשר ב”ש החתימה את שטקוס, היא עשתה זאת כי לדעת הצוות המקצועי עמדת השוער דרשה שדרוג ולויטה שהדיח את אריאל הרוש בעונת 19/20, עושה זאת שוב, הפעם מול הליטאי. הופעה טובה של לויטה גם ב-90 דקות ואולי ב-120 ואפילו בבעיטות עונשין מ-11 מטרים (אם יגיעו לשם), תיתן את החותמת הסופית לגבי מעמדו בבירת הנגב כשוער ראשון ולא שני.