דרור קשטן, עשית את שלך בכדורגל הישראלי. זה הזמן להגיד תודה, להודות ולצאת לפנסיה. אמנם בשנה שעברה זה עוד עבד, אמנם זה לא אשמה בלעדית, אבל זה כבר לא עובד עבורך.
בני יהודה הצליחה להתברג בשנים האחרונות בחלק העליון של הטבלה הרבה בזכות דם חדש, הרבה בזכות אמונה וצעירים, כן גם על הקווים. זה החל בגיא לוזון עם קדנציה מצוינת ונמשך בעונה של יוסי אבוקסיס, שלמרות שהיחסים עם משה דמאיו לא היו בשיאם, המקום השלישי הושג בעונת שיא מבחינת הכתומים.
אף אחד לא מצפה למאבקי אליפות של קבוצה נטולת כסף ומשאבים, אך האשמה של המאמן כמו בכל קבוצת כדורגל היא בראש ובראשונה שלו.
וכן, גם לקשטן חלק גדול בכך. הבנייה לא הייתה נכונה, למרות שלירוי צעירי ועוז ראלי שבו הביתה ולמרות שבאמתחתו שני שחקנים מוכשרים כמו אמיר עגייב וגיל יצחק.
קשטן איבד מהתשוקה למשחק ונדמה כי פערי הגילאים עם השחקנים כבר עושים את שלהם, הם לא משדרים על אותו גל ולראייה התוצאות במגרש. כמובן שאי אפשר לשכוח את שעשה בכדורגל שלנו, אך הגיע הזמן להודות, זה כבר לא זה, דרור צא לחופש, שמור על בריאות ותחנך את דור העתיד.
 |
| חזי מגן. מתגעגעים? (מור שאולי) |
|
| |
בני יהודה? היא חייבת מושיע, משקיע או מישהו שייקח את הקבוצה הזו וירים אותה חזרה למעלה. עם דמאיו זה לא קורה, והגעגועים לעידן חזי מגן רק הולכים וגוברים.
הכתוב הינו טור דעה